קתקאלי זו אומנות במה, דרמת מחול שמקורה בקרלה שבדרום הודו וכנראה אומנות התיאטרון העתיקה ביותר בעולם. היא מוזכרת בכתבי הסנסקריט כבר לפני 2000 שנה. צורתו המפותחת של תיאטרון הקתקאלי שנצפה בה כיום התפתחה במאה ה-17.
משמעות המילה קתאקלי היא שילוב של שתי מילים – קאתה (סיפור) וקאלי (אומנות). אומני הקאקאלי מופיעים במופע קבוצתי, שבו מגוון תפקידים שונים שמבוססים על סיפורים מהמיתולוגיה ההודית, בעיקר משני סיפורים אפיים – הרמאיינה והמהברטה.
בדומה למסורות מחול הודיות עתיקות אחרות, הקתקאלי ממחיש את הסיפור לצופים באמצעות עבודת הרגליים, מחוות ידיים והבעות פנים, מלווה במוזיקה בשירה ובדיבור.
בשונה משאר סגנונות המחול ההודי המסורתי, הקתקאלי מתבדל מהם במסיכות הפנים ואיפור הפנים הצבעוני לצד התלבושות אשר לובשים הרקדנים.
מסתבר שמסורת הקתקאלי מושרשת עמוק בקרב תושבי קרלה הטרופית. זו כנראה הסיבה מדוע היא חיה ובועטת במלוא הדרה גם היום, למרות גל המודרניזציה ששטף את הודו, הוא לא הצליח לסחוף איתו את עושר התרבות, המנהגים והמסורות – למוזיקה ולמחול המסורתיים שמור מקום של כבוד בחייהם של תושבי קרלה.
קתקאלי – אומנות במה עתיקה
כמו אומנויות הודיות עתיקות אחרות, בקתקאלי יש משמעות לכוריאוגרפיה וגם למשחק. המשתתפים הם רקדנים/שחקנים. הקתקאלי נחשב לז’אנר הקשה ביותר לביצוע באומנויות הבמה הקלאסיות, כאשר השחקנים הצעירים מבלים שנים ארוכות באימונים וחזרות טרם שתינתן להם האפשרות להופיע.
רקדני הקתקאלי מתמחים בהמחשת הבעות פנים כשפה ומשתמשים בהבעות הפנים כמשפטים שלמים בזמם המחשת הסיפורים. ישנן 9 הבעות פנים שאותן הם צריכים ללמוד – 9 סוגי הבעות רגש.
תנועות הגוף ועבודות הרגליים מאוד מוקפדות ומדויקות. בנוסף לאלה, האיפור הייחודי המוקפד מסייע לרקדנים רבות להבעת תפקידם בסיפור. מעבר לאיפור, כל רקדן לבוש בתלבושת עשירה בפרטים – כיסוי ראש ומספר שכבות של חצאיות, בתוספת תכשיטים כבדים, צמידי קרסול, צמידים וטבעות. את המופע מלווים כלי נגינה שונים המשלבים בין 3 סוגי תופים. אומני השירה ברקע תורמים רבות לא רק במלל אלא גם בקביעת הלך הרוח וההקשר של הסצינה עצמה, באמצעות התאמת קולם לייצוג הטמפרמנט של הדמות.
באופן מסורתי מופע הקתקאלי היה ממלכתם של גברים בלבד. במאה ה20 החלו להצטרף ללהקה רקדניות – שחקניות. בין הראשונות והמפורסמות שבהן קנאק ראלה. ד”ר ראלה היא אומנית קטקאלי שהחלה להתאמן כבר בגיל 7.
קתקאלי – עושר ויזואלי
קתקאלי משלב פנים מצובעות בצבעים עזים, תלבושות, מסיכות פנים, כיסויי ראש מכל אמונות ריקוד קלאסית הודית אחרת. התלבושות הייחודיות, האביזרים והאיפור מלווים בהופעה מרהיבה ויוצאת דופן. מוזיקה ותאורה מביאים את הדמויות האפיות מהאגדות והפולקלור לחיים ומרתקות את קהל הצופים ביצירת עולם סוריאליסטי. איפור הקתקאלי מגדיר את החלוקה לדמויות שהשחקנים מגלמים – כאלים, אלות, חיות ויצורים אחרים המופיעים במחזות אלה.
קתקאלי – צבעים ואיפור
כל פרט באיפור, מסיכה, תלבושת ואביזר מיועדים לייצג דמות מסוימת שמומחזת במופע.
ירוק – משתמשים באיפור ירוק כדי לייצג ריבוי אישיות או יצורים אלוהיים. בקטקאלי משתמשים באיפור זה בעיקר כדי להגדיר את מעמד הדמות כאצולה.
שחור – מיועד לדמיות מרושעות, שדות ודמויות לא אמינות עם כתמים אדומים משולבים באיפור. איפור שחור גם מתאים לדמויות המייצגות ציידים וחיות ביער.
כתום, זעפרן או צהוב – מסמל דמויות נשיות וטובות כמו סיטה ופנצ’אלי.
אדום – דמויות מרושעות או שליליות כמו ראוואנה מיוצגים באיפור האדום.
אביזרי חבישה לראש מיוחדים ומסיכות פנים מסייעים ויזואלית להדגיש את איפור הפנים הייחודי. את האיפור מכינים מתמציות ירק ומשחת אורז.
תהליך ההכנה למופע – האיפור, אביזרי הראש וההלבשה אורכים מספר שעות רב והשחקנים/רקדנים מבלים שעות ארוכות בהכנות. המופע מתחיל לאחר השקיעה ויכול להתפרש על כל שעות הלילה ואף על מספר לילות, תלוי באורכו של הסיפור.
צילומים: דוד גורפינקל / צולם בטיול חברת יעדים טיולי תרבות וטבע לדרום הודו
