שמורת טרנגירי, ממוקמת בצפון טנזניה, היא נמצאת במרחק של כשעתיים שלוש נסיעה מארושה, ולכן, בעונה היבשה, היא משתלבת היטב בתחילתו או בסיומו של מסלול הספארי הצפוני.
שמורת טרנגירי מוכרת בעיקר בזכות עדרי הפילים הגדולים שלה, עצי הבאובב העתיקים והנוף השונה מזה של מישורי הסרנגטי – אם הסרנגטי הוא ממלכת המרחבים והנדידה הגדולה, טרנגירי היא ממלכת הפילים והבאובבים.
שמורת טרנגירי
שמורת טרנגירי משתרעת על שטח של כ־2,850 קמ״ר – מרחב גדול ומגוון של סוואנה, מישורים פתוחים, חורשות ויערות לאורך נהר טרנגירי, ביצות עונתיות וגבעות נמוכות.
זהו אחד הפארקים המגוונים ביותר מבחינת נוף וצמחייה במסלול הספארי הצפוני של טנזניה. עצי הבאובב הענקיים הם מסימני ההיכר של השמורה, וביניהם צומחים עצי שיטה ומינים רבים נוספים. השילוב בין בתי הגידול השונים, ובעיקר נוכחותו של נהר טרנגירי כמקור מים חשוב בעונה היבשה, מושך לשמורה ריכוזים גדולים של בעלי חיים.
ריכוז בעלי החיים בטרנגירי נחשב לשני בגודלו בטנזניה – מיד אחרי הסרנגטי – נתון שממחיש עד כמה זו שמורה משמעותית. מומלץ מאוד לבקר בעונה היבשה.
מקור השם טרנגירי והאופי הייחודי
השם “טרנגירי” מגיע מהשפה המקומית ופירושו: “נהר חזירי היבלות” (River of Warthogs) – אזכור משעשע וציורי לבעלי החיים שנפוצים לאורך הנהר המרכזי של השמורה.
אבל מאחורי השם החינני מסתתר אחד האזורים העוצמתיים ביותר לחוויית ספארי: שמורה פחות עמוסה, פחות מתוירת, שמאפשרת תצפיות רגועות ועמוקות – בלי מרדף ובלי לחץ.
נהר טרנגירי – הלב הפועם בעונה היבשה
בלב השמורה זורם נהר טרנגירי – מקור מים קבוע ונדיר באזור. בין יוני לאוקטובר, כאשר מקורות מים רבים באזור מתייבשים, בעלי חיים רבים נודדים אל הנהר. בתקופה זו אפשר לראות ריכוזים גדולים של פילים, זברות, גנו, ג׳ירפות, תאואים ואנטילופות, ולצדם אריות, נמרים ולעיתים גם ברדלסים. בעונה הגשמים הירוקה בעלי החיים מתפזרים על פני מערכת אקולוגית רחבה יותר, אך השמורה נעשית ירוקה, שקטה ויפה במיוחד.
בירת הפילים – לא רק של טנזניה
טרנגירי מחזיקה בתואר מרשים במיוחד: ריכוז הפילים הגדול ביותר בעולם. ההערכה המקובלת היא שבמערכת האקולוגית הרחבה של טרנגירי מניארה חיים יותר מ־4,000 פילים. עם זאת, אי אפשר לומר שזה מספר הפילים הנמצא בכל רגע בתוך שמורת טרנגירי עצמה, מפני שהם נעים באופן עונתי בין הפארק לבין אגם מניארה, מישורי סימנג׳ירו ואזורים נוספים.
לשאלה האם הפילים גם נודדים ? כן, הפילים נודדים – אבל לא כמו נדידת הגנו בסרנגטי. זו אינה תנועה של עדר עצום במסלול אחד, אלא התפזרות עונתית של משפחות פילים. אחד הדברים המרתקים בשמורת טרנגירי הוא האפשרות להתבונן בהתנהגות החברתית של הפילים. לא פעם רואים כמה משפחות נפגשות ליד הנהר, גורים משחקים במים והפילות הבוגרות מגוננות עליהם.
עצי הבאובב – נוף שאי אפשר לטעות בו
שמורת טרנגירי מזוהה ויזואלית יותר מכל פארק אחר בטנזניה בזכות עצי הבאובב – עצים אדירים, בני מאות שנים, עם גזעים מסיביים וצורות פיסוליות. הם יוצרים נוף דרמטי ובלתי נשכח, ומהווים סמל לעמידות ולמחזוריות החיים באפריקה.
מאפיין נוף נוסף שתפגשו בטרנגירי הוא תלי הטרמיטים – מבנים טבעיים מרשימים, שחלקם מתנשאים לגובה של כמה מטרים ופזורים ברחבי השמורה.
טרנגירי – עולם חי עשיר במיוחד
הפילים הם אולי הכוכבים הגדולים של טרנגירי, אבל הם ממש לא לבד. בשמורה חיים אריות, נמרים, צבועים, ג’ירפות, זברות, גנו, באפלו ומינים רבים של אנטילופות. קרנפים כמעט שלא נראים כאן, ולכן אפשר לפגוש בטרנגירי ארבעה מתוך “חמשת הגדולים” של אפריקה.
גם לחובבי ציפורים יש כאן הרבה מה לראות. יותר מ־500 מיני ציפורים תועדו באזור טרנגירי, ובהם עופות דורסים, ציפורי מים ומינים צבעוניים האופייניים לסוואנה של מזרח אפריקה.
עונות השנה – מתי לבקר בטרנגירי ?
העונה היבשה, יוני – אוקטובר
זו התקופה שבה אנחנו אוהבים לבקר בטרנגירי. ככל שמקורות המים באזור מתייבשים, בעלי החיים מתרכזים סביב נהר טרנגירי, שנשאר מקור מים חשוב. עדרי פילים גדולים מגיעים לאזור, יחד עם זברות, גנו, באפלו ואנטילופות. הצמחייה דלילה יותר, קל יותר לראות את בעלי החיים, והספארי פשוט טוב יותר.
העונה הרטובה, נובמבר – מאי
עם הגשמים הכול הופך ירוק ויפה, מקורות מים מתמלאים ובעלי החיים מתפזרים על פני שטחים גדולים יותר. זו תקופה נהדרת לציפורים ולנופים, אבל פחות טובה לריכוזים הגדולים של בעלי החיים שמאפיינים את טרנגירי בעונה היבשה.
בטיולים שלנו בחברת יעדים אנחנו מבקרים בטרנגירי רק בעונה היבשה – בתקופה שבה השמורה נותנת, לדעתנו, את חוויית הספארי הטובה ביותר.
לינה באזור טרנגירי
סביב טרנגירי יש מגוון לודג’ים ומחנות אוהלים, חלקם בתוך השמורה וחלקם באזורים הסמוכים לה. לינה באזור מאפשרת להתחיל את הספארי מוקדם בבוקר, להישאר בשמורה עד שעות אחר הצהריים וליהנות מהשקיעות ומהאווירה המיוחדת של הסוואנה בלילה.
אבל לא חייבים ללון ליד טרנגירי. אפשר לצאת בבוקר מארושה, לבלות יום ספארי מלא בשמורה ובסיום היום להמשיך ללינה בקראטו. זו אפשרות מצוינת במיוחד כאשר טרנגירי היא התחנה הראשונה בדרך לנגורונגורו ולסרנגטי
טרנגירי כחלק ממסלול ספארי נכון
אחד המסלולים הנכונים בעינינו לספארי בצפון טנזניה הוא:
ארושה – טרנגירי – קראטו – מכתש נגורונגורו – הסרנגטי
יש היגיון טוב בסדר הזה – יוצאים בבוקר מארושה, מתחילים את הספארי בטרנגירי ובסיום היום ממשיכים ללינה באזור קראטו. למחרת נמצאים כבר קרוב למכתש נגורונגורו, ומשם ממשיכים אל הסרנגטי.
אבל מעבר לגיאוגרפיה, אנחנו אוהבים את טרנגירי גם כפתיחה לספארי. כבר ביום הראשון פוגשים את הסוואנה האפריקאית, את הבאובבים ואת עדרי הפילים הגדולים. זה יום ספארי נהדר בפני עצמו, ובאותה נשימה גם פתיחה מצוינת למה שמחכה בהמשך בנגורונגורו ובסרנגטי.
שאלות נפוצות על שמורת טרנגירי
מתי הזמן הטוב ביותר לביקור?
יוני עד אוקטובר (העונה היבשה )הם חודשי השיא לביקור בטרנגירי.
אילו פעילויות יש מעבר לספארי ג’יפים?
ספארי רגלי, טיסה בבלון פורח, ספארי לילי (בלודג’ים נבחרים) וצפרות.
האם טרנגירי מתאימה לספארי ראשון?
בהחלט. זו אחת השמורות הטובות להתחלה – עשירה בתוכן, וברורה להבנה.
האם ניתן לראות את חמשת הגדולים?
פיל, אריה, נמר ובאפלו – כן. קרנף נדיר בשמורה.
מה ההבדל בין טרנגירי לסרנגטי?
טרנגירי אינטימית יותר, קרובה לארושה. במילים פשוטות אפשר לומר: אם הסרנגטי הוא ממלכת המרחבים והנדידה הגדולה, טרנגירי היא ממלכת הפילים והבאובבים.
