*יובל כלב, מדריך טיולים, מוביל קבוצות מטיילים לשייט בנורבגיה הארקטית במסגרת טיולי שייט גיאוגרפי של יעדים טיולי תרבות וטבע.
דרך חדשה אל נורבגיה הארקטית
רבות נאמר על יופיה של נורבגיה. נכתב שהיא הכי יפה שיש, שהיופי הזה לא נגמר והוא ניבט אליך מכל פינה, כזה שממלא את עינך עד דמעות, את אוזניך בשאון מים בלתי פוסק, את אפך בניחוח יער ועשב רענן ואת ליבך בשלווה נורדית בוטחת, כלומר – איפה יש עוד מקום כזה?!
ולא בכדי. טיול בנורבגיה הוא אוסף נדיר של יופי פראי ובראשיתי – פיורדים תלולים, מפלים שוצפים, הרים מושלגים, קרחוני עד, 400 אלף (!!) אגמים וכמעט 240 אלף איים ואייונים.
ישנם לא מעט טיולים לנורבגיה ואין זה יעד חדש על מפת הטיולים של הנוסע הישראלי, אך לאחרונה נפתחה דרך חדשה להכיר את הצפון הרחוק של המדינה המופלאה הזו – האזור הארקטי, כלומר האזור שמצפונה לקו הרוחב 66.5 – הקו שצפונה לו השמש אינה שוקעת בשיא הקיץ ואינה זורחת בשיא החורף.
עד כה היה ניתן להגיע לכאן רק עם ספינת הדואר הנורבגית שהייתה עוצרת בנקודות רבות לאורך הדרך מביאה ואוספת אנשים, סחורות וכמובן דואר. התנאים היו בסיסיים והאפשרות לרדת מהספינה וליהנות מביקור ארוך יותר בנקודות העניין היו מוגבלות. כל זה השתנה בשנה שעברה עם כניסתן של ספינות חדשות של חברת Havila. מדובר בספינות שנבנו במיוחד לשייט זה – אין מדובר בספינות הקרוז הענקיות של 5000 נוסעים, אלא בספינה של כ- 600 איש בסה”כ המסוגלת לשוט בינות הפיורדים התלולים ולעצור בעיירות קטנות ובאתרים חשובים.
הספינות נבנו בסטנדרט גבוה במיוחד. המנועים השקטים והבידוד המעולה מאפשר לחוות את הסביבה תוך כדי הפלגה. אוכל גורמה המוגש בספינה (3 ארוחות ביום) משקף את המטבח המשתנה באזורים השונים שבהם הספינה עוברת. מכיוון שבקיץ שעות החשיכה באזור הארקטי קצרות במיוחד ומכיוון שהספינה אינה עוגנת בלילות אלא ממשיכה להפליג, נוצרת חוויה ייחודית של תנועה תמידית בתוך נוף חלומי, כמו סרט נע של יופי ממנו ניתן לצפות מהסיפונים השונים שבספינה (פתוחים וסגורים) הנותנים הרגשה של השתתפות אמיתית ונוכחות בתוך כל היופי הזה, משהו שספינות הענק לא יכולות לעשות מפאת גודלן. במהלך השייט יורדים לבקר במספר רב של מקומות (לעיתים פעמיים ביום) על מנת לקבל את מלוא החוויה הנורדית ולהכיר לעומק את חלקה הצפוני של נורבגיה.
שייט צפונה מברגן לאורך כל הפיורדים
השייט יוצא מברגן ומיד עולה צפונה. בטרונדהיים (Trondheim) רואים את הקתדרלה הצפונית ביותר בעולם ומבקרים בבית הכנסת הצפוני ביותר בעולם שעדיין פעיל חלקית ובכלל, כמעט כל מקום מכאן והלאה הוא הצפוני ביותר בעולם.
ארכיפלג לופוטן (Lofoten) הינו קבוצה של 80 איים שרק 8 מתוכם מיושבים (ועוד כמה אלפי איונים וסלעים הבולטים מהמים שאף אחד לא טרח ולא יטרח לספור) הנמצא כמה מאות ק”מ צפונית לחוג הארקטי. את פסל הגלובוס המסמל את הכניסה לאזור זה, עוברים בשעת בוקר מוקדמת עם אויר צלול ונקי ואלף גוונים של כחול, כזה שמוצאים רק בגלויות מזויפות שמוכרים לתיירים בחנויות למזכרות.
פה לא צריך פוטושופ, הכל אמיתי. 25 אלף איש שחיים בעיקר מתיירות בחודשי הקיץ הקצרים ומדיג של מיליוני דגי הקוד (Cod) שנודדים לכאן בין ינואר לאפריל,מים ברנץ (Barents) הצפוני, מרחק של 800 ק”מ על מנת להתרבות. התאספות המונית זו מושכת אלפי דייגים מכל רחבי נורבגיה המגיעים לכאן לחגיגת דמים של דיג וקטל, עד שמכמורותיהם מלאו קוד ובמתקני ייבוש הדגים לא נותר ולו מקום קטנטן לדגיג אחד אחרון (או עד שנגמרת העונה..), ממש כפי שעשו אבות אבותיהם הוויקינגים כבר לפני אלף שנים. וכפי שאומרים זקני המקום – נורבגיה נבנתה על דג הקוד. הסלמון והנפט הגיעו אחר כך.
והשקט. יותר מהכל השקט. שקט חודר ונפלא שרק בשבילו שווה להרחיק כמעט 5500 ק”מ ממרכז המידל איסט המהביל.
העיר טרומסה (Tromso), שבמשך שנים הייתה בסיס היציאה של משלחות מחקר לקוטב הצפוני, התפרסמה כבירת הזוהר הצפוני של נורבגיה. מחזה מרהיב זה נוצר כאשר ישנו “עומס יתר” של חלקיקים שזורמים מטה בשדה המגנטי של כדור הארץ ומתנגשים במולקולות שבאוויר, בעיקר בחנקן ובחמצן שבאטמוספירה וגורמים להם לשחרר אנרגיה בצורה של אור. הגם שהסיכוי לראות את התופעה השמיימית עולה ככל שמתקרבים לחורף (דהיינו מסוף ספטמבר), לא נדיר לראותו גם בסוף אוגוסט.
הכף הצפוני. הנקודה הכי צפונית באירופה. לכאורה מה כל כך מיוחד בגבעה סלעית וחשופה הצופה על ים ברנץ (Barents)? הרי מכאן אי אפשר באמת לראות את כל אירופה ולהבין שהגענו הכי צפונה. ובכל זאת מגיעים לכאן 300 אלף תיירים בשנה, להצטלם, לסמן וי ולרוץ לספר לחבר’ה.
ואם לומר את האמת, הרבה יותר מעניינת הסביבה – עיירות דייג שקטות וציוריות, עדרי איילי הצפון, להקות ענק של תוכי ים, אלקות, אוריות, סולות צפוניות, שחפים ומדי פעם גם להקות של דולפינים ועיטמים לבני זנב מלאי הוד על רקע שקיעות בוערות שמדליקות את שמי הלילה הארקטי באדום כתום וזהב. באזורים אלו מתגוררים ה”סאמים” – צאצאים של שבטים נוודים שהתיישבו באזורים שהם היום צפון נורבגיה, צפון פינלנד, צפון מערב רוסיה וצפון שבדיה. הגם שהם מחולקים מסורתית לפי האזורים בהם התגוררו ואופי הפרנסה שלהם, מפורסמים מכולם הם הסאמים המגדלים את עדרי איילי הצפון שנאבקים במשך שנים לשמר את תרבותם ואורח חייהם העתיק. מעטים שעדיין עושים זאת גם מוכנים לפתוח את ביתם וחייהם לתיירים ולספר על עולם הולך ונעלם.
הטיול לא נחשב לקשה פיסית וכולל גם זמן שיט מענג ושליו באחד המקומות היפים בעולם. זה לא אחד מאותם טיולים של “מצאת החמה עד צאת הנשמה”.
שלווה ושקט זה שם המשחק פה. תמונת מראה מושלמת להמולה הישראלית המיוזעת של יולי אוגוסט.
