אין ספק שבשבת 4 ספטמבר 2010 תושבי הקווקז המתגוררים באזור הר הקזבגי שפשפו חזק את עיניהם. הם לא הזו, הם באמת ראו ספורטאים מכל העולם אשר הגיעו להרים ולכפרים הציוריים של הרי הקווקז בגיאורגיה כשבתוכם מתנשא הר קזבגי הענק, במטרה לרוץ מרתון וחצי מרתון ולגלות את היופי המרגש הזה בצורה הכי בלתי אמצעית שיש, וכל זאת ביוזמה שלנו, הישראלים.
מרתון הרים באחד המקומות היפים בעולם
לפני כשנתיים נסעתי לגיאורגיה, המטרה הייתה לחפש מסלולים ומקומות לא מתוירים בגיאורגיה ולהציע זאת במסלולי הטיולים. בהרי הקווקז הנמוך מצאתי את אגם טבצקורי והכפרים הארמנים הציוריים השוכנים מעל מעבר ההרים צחראצ’חארו (שמונת המעיינות). את חבל סוואנטי המרוחק, בו נמצאים ההרים הגבוהים ביותר והכפרים הגבוהים ביותר באירופה הידועים בזכות מגדלי השמירה הצמודים לבתים ויוצרים מראות יפים במיוחד.
המיוחד והמרשים – במה שגיליתי – בעצם ה”תגלית” בהא הידיעה היא שהארץ הזאת כולה פשוט מדהימה ביופיה !! הרי הקווקז המוריקים והמכוסים שלג הנישאים מלמעלה יוצרים מראות נשגבים ומרגשים המשתווים ביופיים להרי ההימלאיה הרחוקים !! דווקא הדברים הפשוטים – הכפרים הקטנים, ההרים, מפלי המים והקניונים הם היפים והמרגשים ואין צורך לחפש אותם. הם נמצאים שם ומחכים בערגה לתיירים וטיילים שיבואו ויראו שהאגדה על גן העדן הגיאורגי היא המציאות הקיימת. חזרתי לארצנו ולשגרה, יום רודף יום ומהר מאוד עיניין אחד נבלע ואחר מתחיל. בראש ובלב נשאר משהו לא סגור , משהו שקפץ ושאל כלא מאמין: איך אנשים לא יודעים כמה הארץ הזאת יפה ? איך יכול ליהיות שמבקרים בה כ”כ מעט תיירים? איך עם טבע נפלא ומרגש שכזה הביקוש העולמי (ולא רק השוק הישראלי) עדיין קטן מההיצע? החלטתי לעשות מעשה ולנסות לארגן אירוע ספורטיבי עולמי בהרי הקווקז !!! מרתון הרים באחד המקומות היפים בעולם !!! מרתון העובר במראות נופי ההימלאיה רק במקום שהוא כשעתיים טיסה מישראל. יצאנו לדרך!! אני ורן שילון – מנכ”ל אנדיור, שהשתתף במרתונים החשובים בעולם ובלא מעט מרתוני הרים. השלב הראשון היה פגישה עם שגריר גיאורגיה בישראל – מר ווחטאנג. וואחטנג ניסה לעזור בכל כוחו ובכל מרצו אך זה היה קשה, איך משכנעים מדינה לרעיון כ”כ חדשני מבחינתם? נסיעה לגיאורגיה ופגישה עם כל צמרת הממשל הנוגעים בענייניה הספורטיביים של גיאורגיה. פגישות מתישות עם בעלי תפקידים ועסקנים שמבטיחים שעוד מעט כל רצי ברית המועצות לשעבר באים להשתתף ולהרים את המרתון. תקציבים מופלגים ומה לא ? מהר מאוד אני ורן הבנו את משמעות הפתגם אם אין אני לי מי לי או בפרושו הגיאורגי – אם רוצים להרים מרתון בהרי הקווקז – ההשקעה הכספית , הזמן , האכפתיות – הכל עלינו. נקצר ונעבור מהר מהר ורק נספר שאחרי הרבה השקעה פרסומית בכל העולם הצלחנו להביא את חלומנו לידי מימוש ! ב 4 לספטמבר רצו יותר מ 100 רצים מכל העולם במרתון קזבגי הראשון. היו שם רצים משוויץ , גרמניה, צרפת, שוודיה , ארה”ב , יפן , גיאורגיה , ארמניה , פולין וישראל.
לרוץ בנופים מדהימים
המרתון מתחיל בכפר קזבגי היושב בגובה 1600 מטר בצפון גיאורגיה , 14 ק”מ מן הגבול עם רוסיה שרק לאחרונה נפתח שוב שנתיים לאחר המלחמה בין גיאורגיה לרוסיה. רצים לאורך רכס הקווקז אל הכפר סיאוני הציורי שם מטפסים לכנסייה קטנה יפה ומבוצרת מהמאה ה-19 שאליה צמוד מגדל שמירה, הנושא את אותו שם. בחלק הזה אנו פוגשים את הדרך הצבאית ההיסטורית – נתיב חשוב אל הארצות הנמצאות מצפון לקווקז. ראשיתה של הדרך במשעול הררי צר שטיפס צפונה דרך הרי הקווקז אל המישורים שמצפון וחיבר את גיאורגיה עם אירופה. המשעול ההררי נשמר בצורתו הראשונית אלפי שנים ורק עם סיפוחה של גיאורגיה לרוסיה במאה ה-19 הורחב לכביש סלול ( סלול עם בורות המחוברים באספלט ביניהם !!) המשמר היסטוריה רחבה. ממשיכים לאורך עמק סנו רחב הידיים דרך כפרים קטנים וחקלאות מסורתית המשלבת עבודת ידיים של מגל וחרמש, עגלות סוסים וערימות קש. בסוף עמק סנו נמצא הכפר ג’וטה, הכפר האחרון אליו מגיעה הדרך הסלולה ומם יוצאים מסלולי הטרקים הרגליים אל אזור טושתי הנסתר והמסתורי. הכפרים שבעמק סנו נראים כאילו הזמן עמד בהם מלכת ולא סתם – הצעירים עזבו לטיביליסי או לחול לטובת חיפוש עתיד טוב יותר והמבוגרים והילדים נשארו בכפרים. באותה שבת של ה-4 בספטמבר הם סרבו להאמין כי עשרות הרצים באו מיפן ומארה”ב ע”מ לרוץ בין השדות ובסמטאות הכפר! החיוכים והצחקוקים היו כ”כ אמיתיים, כ”כ מרגשים שהיה קשה להאמין. הרגשנו באותו רגע את התושבים המקומיים גאים בתרבותם העתיקה ובנופי ארצם היפיפיים. מסלול המרתון ממשיך אל הכפר קזבגי השוכן למרגלותיו של הר קזבגי המתנשא לגובה 5,033 מטרים ונופו המצוקי הוא מן הדרמטיים שבנופי הקווקז. ע”פ האגדה הר קזבגי קשור במסורת הגיאורגית לאמירני, המקביל המקומי לפרומתיאוס המיתולוגי, שהיה כבול להר בשלשלאות כעונש על גניבת האש מהאלים והעברתה לבני האנוש. באתר המקום בו היה כבול, בגובה 4000 מטר, הפכה מאוחר יותר מערה שנקראה בשם “בית לחם” למקום משכנם של נזירים אורתודוקסים. (ע”פ אחת האמונות המקומיות במערה נמצאים שרידים קדושים רבים ביניהם אוהלו של אברהם אבינו). הרצים חולפים על פני הכפר קזבגי ופונים אל החלק האחרון והמאתגר ביותר של המסלול – ריצה בעליה אל רכס הצמוד להר הקזבגי עליו מתנשאת כנסיית טצימנדה סמבה, הלא היא כנסיית השילוש הקדוש הנמצאת בגובה של 2,170 מטרים. מדובר בכנסייה החשובה ביותר באזור, והיא ללא ספק יוצרת את אחת התמונות המרהיבות של גיאורגיה –כנסיית השילוש הקדוש על רקע הר קזבגי. לאחר מכן ירידה אל הכפר קזבגי. בימים רגילים הרחבה היא מקום די ריק ובו ג’יפים ונהגים המחכים לתיירים הרוצים לעלות לכסניית השילוש הקדוש, כמה דוכנים וחנויות קטנות ומלון אחד. ביום המרתון היו שם כ 350 “אורחים” שהורכבו מ 150 רצים, 50 שוטרים מקומיים שעמדו הסתכלו ולא האמינו, 100 תושבים שכמו השוטרים הסתכלו ולא האמינו אבל צחקקו יותר מן השוטרים. ועוד 50 – הצוות המארגן הכולל את ארגון האתלטיקה של גיאורגיה בראשותה של האלופה האולימפית וגיבורת גרוזיה – מאולימפיאדת סיאול – ריצת 800 מ’, מאיה אראשבילי.
רצי כל העולם השתתפו האירוע – מיפן ועד ארה”ב, גמניה שבדיה וצרפת , ישראל והארצות הקרובות לגיאורגיה – ארמניה ואזרבייג’אן. בסיומו של המרתון התיישבנו במסעדה שברחבת הכפר ודיברנו, היה מעניין לראות שרובם מעל גיל 40 – אפילו יותר מ 50 , רן שילון מאנדיור ( שותפי היקר לארגון החלום) שבדיוק חזר ממרוץ שאמוני (98 ק”מ!!) הסביר לי שזה ככה , אלו הרצים שכבר השתתפו במרתוןנים כמו ברלין לונדון וניו יורק, מחפשים עכשין את הדברים המעניינים הבאים כמו מרתון פטרה, החומה הסינית וכמובן מרתון קזבגי בהרי הקווקז הנפלאים. רץ המרתון המבוגר ביותר היה מיפן – בן 74 שנשלח ע”י אחד ממועדוני רצי מרתוני הרים לבדוק ולחוות דעה לרצים מיפן לשנה הבאה. לא האמנתי שבסיום המרתון הוא צעק לרן “שנה הבאה נטפס יותר” “יותר גבוה”.
דברים שתמצאו רק במרתון קזבגי – מרתון גיאורגיה בהרי הקווקז:
שווקים ססגוניים הלקוחים מדרך המשי, חא’צפורי, חינקאלי, קבב , לחם איכרים , סלט עם עגבניות בטעם של פעם נופים , נופים – כמה שזה יפה !
לפגוש רצים אחרים עוד מהתקופה שגרוזיה היתה חלק מברה”מ לשעבר כנסיית השילוש הקדוש על רקע על הקזבגי העומד במלוא עוצמתו והיוצרים יחדיו את אחת התמונות היפות ביותר הרי הקווקז.
ונסיים באגדה הגיאורגית היכולה לספר עד כמה יפה היא הארץ הזאת? וכמה כדאי לרוץ בנופים שכאלו?
כאשר אלוהים חילק את העולם היו הגיאורגים עסוקים באוכל ובשתייה. כשהתייצבו לפני האל התברר כי הוא חילק את כל האדמות. הגיאורגים התנצלו והסבירו לאל שאיחרו להתייצב לחלוקת האדמות מכיון ש”שתו לכבודו”. האל התרצה והעניק להם את חלקת הארץ שייעד לעצמו. אין ספק שהפוריות הרבה שלה ויופיים של הרי הקווקז מהווים עדות לאגדה זו.
