נמיביה - מפגש עם שבט ההימבה,

נמיביה – מפגש עם שבט ההימבה, “אלה ששרים”

נכתב ע"י: ניר חייקיס

תוכן עניינים

קאוקולנד (Kaokland) הוא כברת ארץ מדברית יפה בצפון נמיביה, הצפון הפראי – ביתם של רועים מסורתיים בני שבט הימבה, המשמרים את אורח החיים המסורתי של אנשי השבטים. כאן, בין עצי באובב ראשוניים שוכנת אחת מהקבוצות האתניות המעניינות ביותר – בני ההימבה (Himba) אשר בשפת המקומיים פירוש שמם הוא “אלה ששרים”.

נמיביה - מפגש עם שבט ההימבה,
צילום: עדו שמר

שבט ההימבה – עולם הולך ונעלם

טיול לנמיביה יפגיש אתכם עם אחד השבטים המרתקים באפריקה – שבט ההימבה. זהו שבט מדברי שהסתגל לאורח חיים נוקשה על מנת לחסוך במקורות מים המעטים שלרשותו. לנשות השבט מראה ייחודי, עליו הן שומרות בקנאיות מדור לדור. עם זאת, למרות נסיונות השמירה על המסורת, בימינו המסורת הולכת ונעלמת לאיטה, עם הנגשתו של השבט אל “העולם שבחוץ”, כמו גם צעירים רבים העוזבים את הכפר לטובת עבודה בעיר. ביקור בנמיביה אינו שלם מבלי לבקר באחד מכפרי השבט, וכדאי לעשות זאת לפני שיהיה מאוחר.
ההימבה חיים בחבל הארץ הצחיח והמדברי הנקרא קאוקולנד, הנמצא בצפון מערב נמיביה ומיעוטם נמצאים מעבר לגבול, באנגולה השכנה מצפון. כדי להגיע לקאוקולנד, נסע צפונה עד נהר קוננה, נצפה במפלי אפופה, על גבול אנגולה ונבקר בכפר מקומי של בני השבט, בו נלמד על אורח חייהם ונהנה מהטבע הבראשיתי.
קבוצה זו, המונה כיום כחמישים אלף איש, היא אחת האחרונות באפריקה שממשיכה לשמור באופן מלא על אורח חייה המסורתי. אלו הם נוודים למחצה ששטחם הטריטוריאלי גדול כפי שלוש משטח ישראל. מוצא ההימבה הוא משבט אחר החי בנמיביה, ההררו. ההררו הגיעו לנמיביה ממזרח אפריקה במאה ה-16 בתקווה למצוא אתרי מרעה חדשים לעדריהם. לאורך מלחמה ממושכת וכושלת עם שבט האובאמבו על שטחים אלה, מקצתם עזבו את אדמותיהם וברחו אל השטח המדברי הצחיח שבצפון נמיביה. המעבר למדבר אילץ אותם להתאקלם לחיי המדבר הקשים ולפתח אורח חיים חדש. אך גם כאן לא עזבו אותם לנפשם. עד לסוף המאה ה-19, סבלו מפשיטות ביזה של שבטי הנאמה שנצלו את העובדה שחיו ביישובים קטנים המרוחקים זה מזה.

כיצד להתכונן למפגש בכפר

כאשר מבקרים כפר של שבט ההימבה, יש לעשות זאת רק עם מדריך מקומי. ראשית, בד”כ אנשי השבט אינם דוברים אנגלית (או כל שפה אחרת מלבד שפתם) והוא ישמש מתורגמן. שנית, המדריך יודע היכן נמצאים כפרי השבט, מכיר את תושביהם וזכה אצלם לאמון. מדריך אחראי גם יידע לשמור שהתיירים לא יפגעו באורח חייהם של אנשי השבט. למשל, במקום להעניק כסף ישירות לכפר על הביקור, השכר אותו יקבלו יהיה מגוון מצרכים להם זקוקים אנשי השבט: לחם, סוכר, חיטה, ממתקים, עפרונות לילדים וכדומה. (כאשר נותנים כסף לכפר, רבים מאנשיו מבזבזים אותו על שתייה חריפה בעיר). בעת הביקור פוגשים בעיקר את הנשים והילדים, שכן בד”כ הגברים מחוץ לכפר במהלך היום רועים את עדרי הבקר.
בנות שבט ההימבה

הגעתו של האדם הלבן – כיבוש גרמני והחשיפה למערב

בראשית המאה ה-20 נשלטה נמיביה על ידי גרמניה, ושבט הררו ניהל מלחמה כושלת נוספת, הפעם נגד הגרמנים. במהלך המלחמה, נאלץ חלק רחב משבט ההררו לסגת אל השטח המדברי הצחיח שבצפון נמיביה, ולהצטרף לבני השבט הראשונים שעברו לשם ולאורח חייהם המדברי. יחד כיום הם מהווים את שבט ההימבה. בשטח זה, שהיה רחוק משטחי המרעה ובארות המים שמשכו אליהם את האדם הלבן, נמנעו מאינטראקציה עם האירופאים וכך נמנעו גם מאחת “הגזרות” של המיסיונרים הגרמנים, ויתור על הלבוש המסורתי שבעיני האירופאים נחשב ללא צנוע. לאורך כל תקופת השלטון הגרמני, וגם לאחר שבמלחמת העולם הראשונה עברה נמיביה לידי דרום אפריקה, עדיין נהגו לבנים להימנע מלבקר באזור מדברי זה. רק ב-1939 הוקם מיסיון, היחידי שהוקם אי פעם באזור זה, שהביא לאינטראקציה התחלתית קבועה בין ההימבה למערב.
בראשית שנות השבעים, כאשר החלה דרום אפריקה להתערב במלחמת האזרחים באנגולה, חיילים דרום אפריקאים רבים הוצבו באזור והגבירו עוד את האינטראקציה בין ההימבה והמערב. המלחמה באנגולה לא היטיבה עם בני ההימבה. היות וחיו קרוב לגבול, היו מקרים בהם כוחות צבאיים השייכים לצד זה או אחר חצו את הגבול לנמיביה ופשטו על כפרי ההימבה במטרה לגייס בכוח צעירים לצבא.

כלכלה מסורתית במבחן הזמן

עד לשנות השמונים הבקר היווה בסיס חשוב לחייהם של ההימבה. נתונים שאספה ממשלת דרום אפריקה ב-1972 הראו שבקרב ההימבה ישנם מעל ל-12 ראשי בקר לאדם. עם זאת, בשנות השמונים פגעה באזור בצורת קשה וכמעט כל הבקר נכלה. תקופה קשה זו מכונה על ידי שבט ההימבה “התקופה בה נאלצו האנשים לאכול את עור בגדיהם”. בתקופה זו רבים נאלצו לעבור לגור בשכונות פחונים בערים, והחלה התנתקות מהמורשת.

“אש האבות”

כל כפר הוא משפחה מורחבת, הכוללת רק כמה עשרות בודדות של אנשים. במרכז כל כפר מעגל אבנים ובו מדורת “אש האבות”, אש קדושה שעליה לדלוק תמיד. בסמוך למדורה תמצא מכלאת בקר. הן האש והן הבקר מסמלים את הסגידה לאבות אבותיהם. האש מסמלת את הגנתם של האבות על צאצאיהם המודרניים, והבקר מאפשר יחסים תקינים בין האבות לצאצאיהם. אנשי ההימבה מאמינים שבעיתות משבר הפתרון המומלץ הוא לשבת מול האש ולדבר אליה.

הסתגלות לחיים ללא מקורות מים

בתנאי המדבר הקשים הכופים מחסור במים, נהגו בעבר אנשי השבט להשיג מים משלוליות מזדמנות או, היכן וכאשר ניתן, מנהרות. כיום ישנם מאות בארות שנחפרו על ידי הממשלה. אחד הדברים המדהימים הוא שנשות ההימבה לעולם אינן מתרחצות עקב המחסור במים בתנאי המדבר הקשים, אך למרות זאת הן אינן מלוכלכות או מריחות רע. זאת תודות למשחה אדומה שנשים נוהגות למרוח את גופן בה. משחה זו מורכבת מאבקת אבני בזלת ושומן בקר (כיום לעיתים מוחלף בוזלין). בנוסף לניקיון הגוף משחה זו גם מגנה על העור מפני השמש ומשמשת כקישוט, כאשר היא מעניקה גוון דמוי ברונזה לעורן. כמו כן, נשות ההימבה משתמשות “בדאודורנט קטורת”. הן שורפות בתוך כלי מיוחד עלי צמחים המעלים ריח נעים עם שריפתם. עם הכלי הן מתבשמות בעשן הריחני בבית השחי ובאבריהן המוצנעים.

סוסוספליי נמיביה
צילום: עדו שמר

דלת עם מנעול

לבוש הנשים כולל רק חצאית מעור עגל המכסה את אזור החלציים. בנוסף לחצאית הן עונדות גם תכשיטים רבים שהכינו בעצמן. בעבר השתמשו בחומרים טבעיים אך כיום ישנן אלו המאלתרות תכשיטים העשויים מכבלים, פחיות ושאר מיני אלתורים. לעיתים ניתן להיתקל בבת שבט ההימבה שעונדת מפתח פשוט כתכשיט. לתכשיט מעניין זה יש משמעות סימבולית. אישה העונדת מפתח, מעידה על כך שהיא בעלת דלת עם מנעול ועל כן נחשבת לאמידה במיוחד. כמובן, לרוב אין הדבר באמת נכון. על פי המסורת, הנשים הולכות חשופות חזה (וגם הגברים, אם כי דווקא הם פחות מקפידים על כך). מעניין במיוחד סגנון שערן, שבו שיער מלאכותי משולב בשיערן הטבעי. בעבר השיער המלאכותי נשזר מפרוות חיות, אך כיום מרביתן נוהגות לקנות אותו בחנות בעיר. גם השיער כמו עורן משוח באותו חומר אדום וכך נוצר המראה דמוי הרסטות. הנערות הצעירות, שטרם נישאו, נוהגות לקלוע שתי צמות בשיערן, המתוחות לכיוון המצח בסגנון שנועד להזכיר קרני בקר. כאשר הן מוכנות להתחתן הן עונדות כתר פרווה. לרוב זה קורה כבר בגיל 12-13 ולאחר החתונה הן כבר מתחילות להעמיד צאצאים, למרות גילם הצעיר. אצל הגברים, נהוג ששיער של גבר רווק יהיה אסוף בצמה ושיערו של נשוי יהיה פזור. בשני המקרים צידי הראש מגולחים.

חיי היום יום בכפר

מרבית התזונה והכלכלה של אנשי ההימבה מבוססת על הבקר והצאן, מהם ההימבה מפיקים בשר, חלב ועורות. גם לגללים יש שימוש. גללי עיזים משמשים כחומר בערה וגללי בקר לחומר גלם לאיטום הבתים. תפקיד החליבה נופל על הנשים בלבד. ניתן לראות לעיתים קרובות את בנות השבט יושבות בשעות אחר הצהריים וחובצות חלב עיזים למשקה המזכיר יוגורט תוצרת בית. בנוסף, לבקר יש משמעות טקסית בעת ההלוויות. כאשר אדם בעל ייחוס גבוה נפטר, שוחטים לזכרו ראשי בקר. ככל שהאדם היה בעל יותר ייחוס ככה נשחטים יותר פרטים. את גולגולות הבקר השחוט הם מניחים לאורך נתיב שיירת ההלוויה, כגל עד. מלבד ענייני המזון, על הנשים גם לדאוג למים בכפר ולבנות את הבקתות. כאשר אישה אינה יכולה לטפל בילדיה, אחריות הטיפול תיפול על נשות הכפר האחרות. כאשר זוג מתחתן, עוזבת האישה את כפרה ועוברת לחיות בכפרו של הבעל. למרות זאת, הצאצאים שייוולדו ישתייכו לשתי החמולות, הן זאת של האב והן זאת של האם. כאשר אדם (זכר) נפטר, רכושו אינו מועבר בירושה לבניו, אלא למשפחתה של האם. (אם הוריה כבר אינם בחיים, אחיה הבכור ביותר יקבל את הירושה). לראשי הכפרים, הצ’יפים, מותר לשאת מספר נשים.

דת, אש נצחית וכישוף

דתם של ההימבה היא מונותאיסטית, המאמינה באל מוקורו (Mukuru). בכל משפחה ישנו אדם שתפקידו לדאוג שמדורת האש הקדושה של הכפר לא תיכבה, ופעם בשבוע לערך עליו לתקשר דרכה עם שליחיו של מוקורו ועם האבות בשם משפחתו. מעניין לציין, שלמרות שהאבות יכולים לברך את המשפחה או לקלל אותה, מוקורו יכול רק לברך.
אמונה נוספת שיש להימבה היא האומיטי (Omiti), כישוף. כישוף זה נעשה על ידי שכנוע האבות (על ידי הסגידה לאש הקדושה) לקלל אדם אחר. דרך האומיטי, פרט זה או אחר העוסק בכישוף יכול לגרום לאדם למוות, לחולי ואפילו לנטוע מחשבות זדוניות בראשו. פעמים רבות כאשר אירועים מסוג זה קורים ניגש הקורבן או אדם הקרוב אליו אל אדם המומחה לכישוף שינסה לזהות את הסיבה לכישוף ומי הפעיל אותו. על פי האמונה, כל מקרה מוות מקורו באופן ישיר או עקיף בשימוש באומיטי.

קאוקולנד – אוטונומית שבט ההימבה

מאז שנות התשעים של המאה ה 20, מצבם של ההימבה השתפר באופן משמעותי. השטח שבו חיים בני ההימבה, הקאוקולנד, הוא כיום שטח אוטונומי שניתן להם מהממשלה הנמיבית ובו הם מיישמים את חוקיהם שלהם. כבעלי האדמה ההימבה רשאים לאשר או לא לאשר התיישבות זרים באדמתם (למשל אישרו למספר מועט של חוואים לבנים שחיים בטריטוריה זו). על פי אמונתם לא ניתן לקבל בעלות על קרקע, ועל כן מי שהוסכם שיתנחל בשטחם אינו משלם על כך מאומה. כבעלי שליטה מלאה על הנעשה באדמתם, הם קיבלו מטעם הממשלה גם את סמכות ניהול שימור הטבע באדמתם. כיום הממשלה שולחת לכפרי ההימבה בתי ספר ניידים, וגדל כיום דור משכיל יותר (מרבית המבוגרים עדיין אינם יודעים קרוא וכתוב).

מודרניזציה בלתי נמנעת – שינויים אקוטיים

למרות השיפור במצבם, ואולי דווקא בגללו, דרך החיים המסורתית הולכת ומשתבשת. חלק מהאשמה נופלת על תיירים ומדריכים לא אחראיים המחלקים להם טי-שרטים, שעונים, משקפי שמש ומגוון אחר של מתנות מסוג זה. ללא ספק זהו הסיוע ההתפתחותי הלא נכון. איום תרבותי נוסף הוא תכנון בניית סכר שיוביל להצפת שטח שבו חיים מספר כפרים של השבט. תושבי כפרים אלה ככל הנראה יעברו לגור בפחונים בשכונות מצוקה עירוניות, ושם יאבדו את אורח חייהם.
בוויכוח בינם לבין תומכי בניית הסכר למטרות חשמל, להימבה יש חיסרון משום שהם חסרי ייצוג ראוי בממשלה. הן בגלל שהם נתפסים בזלזול כפראיים והן בגלל שבזמן מלחמת העצמאות של נמיביה נמנעו מלהצטרף ללחימה ולעיתים אף הסגירו לדרום אפריקאים מורדים שהגיעו לשטחם. בשנים האחרונות נסללו באזור דרכים חדשות רבות, הגורמות חשיפה איטית והדרגתית של ההימבה לעולם שבחוץ. אמנם דרכים אלו מביאות איתן פרנסה וסחורות, אך במקביל ישנן יותר ויותר צעירים בני שבט ההימבה שנוטשים את הכפר ונוסעים להתחנך או לעבוד בערים. שם, הם נחשפים לדרכי חיים חדשות.

טיילו איתנו

נמיביה - מפגש עם שבט ההימבה,
ההרשמה בעיצומה
בהדרכת ד”ר אבי שפיר
16 ימים
15.06 -
31.05
נמיביה - מפגש עם שבט ההימבה,
ללא תאריך יציאה
בהדרכת ד”ר אבי שפיר
16 ימים
נמיביה - מפגש עם שבט ההימבה, "אלה ששרים"
הרשמו לרשימת הדיוור של ״יעדים״

הצטרפו לקהילה של אוהבי טיולים, מגלי ארצות ותרבויות, מטיילים הרוצים לחוות ולגעת בעולמות אחרים, מופלאים.

למה להרשם לדיוור שלנו?

כתבות נוספות

חברת יעדים טיולי תרבות וטבע

יש לנו מספר טיולים בלתי נשכחים

  • כחברה המאמינה כי רק מטיילים מרוצים הם מטיילים שחוזרים, “אנו כאן בשבילכם” עם חיוך לכל שאלה ובקשה.
  • אנו מאמינים שמקצועיות ומצוינות הם הבסיס להצלחת הטיול. אנו מוציאים טיולים רק ליעדים בהם יש לנו הכרות מעמיקה.
  • הטיולים שלנו מושקעים ואיכותיים – הם יגשימו את החלומות שלכם.

כתבות נוספות שאולי תרצו לקרוא

צרו איתנו קשר

השאירו פרטים והמומחים שלנו יחזרו אליכם בהקדם  

נמיביה - מפגש עם שבט ההימבה, "אלה ששרים"

מה תרצו לחפש?