מדגסקר – יומן מסע מטיילים

מדגסקר – יומן מסע מטיילים

נכתב ע"י: דליה וראובן גלילי

תוכן עניינים

טיול למדגסקר – יומן מסע של מטיילים חרוצים שסיכמו עבורינו טיול מקיף למדגסקר בהדרכת ד”ר אבי שפיר.

90 אחוזים מהצמחיה ובעלי החיים האנדמיים נמצאים רק במדגסקר. שני שלישים ממיני הזיקיות בעולם מקורם במדגסקר. הדוגמה המפורסמת הם משפחת הלמורים. שני שלישים ממיני הזיקיות בעולם מקורם במדגסקר.

הסיכום של הטיול למדגסקר הוא יומן טיול ממבט אישי, לטיול בהדרכת ד”ר אבי שפיר בחברת יעדים טיולי תרבות וטבע.

יומן טיול מדגסקר – יום 1

טיסה למדגסקר, נחיתה ב- 15:00 בבירה טאנה (במדגסקר מסתפקים בשמות מקוצרים). נפגשים עם ד”ר אבי שפיר, לנו מפגש ראשון מרבית הקבוצה מכירה את אבי מטיולים קודמים. מדגסקר הוא אי באוקיאנוס ההודי, דרום מזרחית ליבשת אפריקה, שטח האי 587 אלף קמ”ר, אוכלוסיית האי/מדינה כ- 23 מיליון נפש. מדינת עולם שלישי.
המדריך המקומי ארמל – במהלך הטיול התברר כי הוא פשוט נכס – חייכן, ידען, דובר אנגלית, צלם, בעל חוש הומור, פותר בעיות, ומאלתר.
נסיעה לסיור בעיר במיניבוס מקומי. החבילות בנפרד יגיעו למלון ויחכו לנו בחדרים.
בעיר כ-2.2 מיליון תושבים, במרכז המדינה על הרמה בגובה של כ- 1,400 מ’ מעפ”ה.
בלב העיר שדות אורז, הכבישים הרוסים, התנועה צפופה, אבי מנסה להרגיל אותנו לפקקים.
שבת יום החתונות. עצרנו לצלם יום כביסה לטהרה. בעונה היבשה מנצלים את אדמת שדות האורז לכריית לבני בוץ, לאחר שריפתם משמשים לבנייה.
הקרקע בבעלות פרטית, רשומה בטאבו ועוברת בירושה.
הספורט הלאומי – רוגבי, וכדור-רגל.
מ- 1896 האי ‘קולוניה צרפתית’, עד היום השפה הזרה השלטת היא צרפתית, השפה הרשמית מלגשית. אבי שפיר טוען כי הצרפתים הותירו אחריהם, קרקע חרוכה, מדגסקר בעצמאותה 26.7.1960 נותרה חסרת מערכת אירגונית מדינית, שחיתות שלטונית, עוני, וחינוך לקוי. הדבר מקשה על פיתוח מדינה עצמאית ומודרנית. התל”ג כ- 700$ לנפש לשנה, עוני מהאכזריים בעולם.
באי 18 שבטים, אחדות לאומית מדהימה.
הבירה טאנה בעמק מוקף 12 פסגות (קדושות), הכל על רמה גבוהה. צופים על הארמון האחרון של מלכות מדגסקר. בלב העיר אגם אנוסי. עברנו בשוק המקומי, בהמשך נראה כי תופעת השוק הפתוח נפוצה ברחבי המדינה.
אחת הבעיות המרכזיות במדגסקר היא שמירת בית הגידול הטבעי. האדם מאז חדירתו לאי הורס את הטבע, ההרס התעצם במאות האחרונות. רק 10% מהצומח נותר טבעי.
משנת 1780 הקבוצה השלטת באי היא ‘הובה’ מעין מאפיה של טייקונים. המהפכה השלטונית האחרונה ב- 2009, בחירות מעין דמוקרטיות, נציג ההובה שולט מטעמם.
בערב התכנסנו במלון להרצאה על סיפורם של ‘שתי טלנובלות’. אבי מספר בקצרה את ההיסטוריה של מדגסקר החל מ- 400 לספירה – כולל מפה שמסבירה את תנועת הפולינזים מערבה. אבי מעלה ספקות לגבי יכולת שיט בסירת קנו למרחקים כה גדולים.

התיישבות האדם במדגסקר היא מהאחרונות בהיסטוריה האנושית, לפני כאלפיים שנים. עם השנים הגיעו גלי מתיישבים ממזרח פולינזים, תאים, ואינדונזים; ממערב אפריקאים; ומצפון ערבים.
הערבים הגיעו במאה השביעית ועסקו בסחר עבדים ועוד. האירופים הראשונים שהגיעו הם הפורטוגזים, ב- 1500 ביססו קו אוניות במימון יהודי פורטוגל. דיאגו דיאז הקיף את כף התקווה ועצר בדרום מדגסקר, בדרכו להודו.

טלנובלה 1

במהלך המאה ה-16 מלחי הספינות מרדו והקימו מערך שודדי ים שבסיסו במדגסקר. הפירטים שמרו על האי מחדירת לבנים עד 1777, אזי סוחר צרפתי בשם מאיור התיישב באי, תרם לתעשיית קנה הסוכר.
שבט המרינה ממרכז הרמה (ממוצא פולינזי, אינדונזי) כפה איחוד השבטים לממלכה אחת שגבולותיה הם הים. הוא לא איפשר כניסת אירופאים לאי, במיוחד מיסיונרים. המלך אנדריאנה התחתן עם 12 נשים מהשבטים החשובים שבאי, הקדיש להם את 12 הגבעות הקדושות שמסביב לטאנה, והפך את טאנה לבירת ממלכתו. תושבי האי מונוגמים, התנהגות המלך חריגה וסימבולית.
בשנת 1810 עלה לשלטון בנו רָדָמָה ה- I בניגוד לאביו, עודד כניסת מיסיונרים, במטרה לעודד החדרת חינוך מתאים לילדי האי. במקביל נוצרה קבוצת ה’הובה’, משפחות אצולה שהתאגדו על בסיס אינטרסים כלכליים אישיים, ללא מאפיינים שבטיים, הם פעילים עד היום. ב- 1826 רצחו ההובה את המלך ואת יורשו. כך החלה מלכות הנשים במדגסקר.
רָנָוָאלוֹנָה I מלכה 33 שנים בעזרת ההובה – כונתה ‘האכזרית’, נישאה לרבים, ורצחה רבים, גלגול ממצוק ליד הארמון. פעלה נגד המיסיונרים והנצרות. החזירה את הדת המסורתית. לקראת סוף תקופת שלטונה ניסו הצרפתים והאנגלים לחדור בכח לאי ונכשלו. המלכה מתה בשיבה טובה.
בנה המלך רדמה II מלך שנתיים בלבד ונרצח, הספיק לחתום על הסכם היסטורי עם למבר הצרפתי, מאוחר יותר למבר התחתן עם המלכה רָנָוָאלוֹנָה II – כונתה ‘השמנה’. מלכה עד 1883.
בינתיים ההובה הסכימו לכניסת הנצרות, והמיסיונרים חידשו פעילותם באי. רָנָוָאלוֹנָה III ‘הנוצריה’.
ב- 1895 האי הוכרז כפרוטקטורט צרפתי. ב- 1897 המלכה הוגלתה למרוקו.

טלנובלה 2

הצרפתים פלשו למדגסקר ב- .1883 בסיום המתקפה, הוענק המחוז הצפוני דיאגו-זוארס לצרפתים. ב- 1895 פלישה נוספת של הצרפתים וכיבוש הבירה טאנה. ב- 1897 הפרלמנט הצרפתי הכריז על מדגסקר כמושבה צרפתית. ב- 1896 נולדה תנועה לאומית מלגשית – מלנגבה, החל המאבק לעצמאות. הומלץ הספר ‘המחטף הגדול של אפריקה’ ..
ב- 26.7.1960 זכתה מדגסקר לעצמאות. מאז חילופי שלטון תכופים ההובה משחקים בשליטים ובצבא לטובתם האישית, אין איש פועל לטובת כלל האזרחים.
נעשה ניסיון של ‘נצרות מרקסיסטית’, ללא הצלחה. הרפובליקה ה- III עלתה ב- 1991 השליט רופא החזיק מעמד 3 שנים. ב- 2001 מיליונר מלגשי זוכה בבחירות ‘הוגנות’, אינו נציג הובה.
מ- 2009 ראש הממשלה נציג הובה, מוחרם ע”י ארגון מדינות אפריקה – מדגסקר בירידה כלכלית וחברתית.
איחוד השבטים מוסבר בפילוסופיה ייחודית למדגסקר “פיהוננה” – כבוד הדדי, סבלנות.

 

יומן טיול מדגסקר – יום 2

יוצאים ב- 7:30, בנסיעה מזרחה, לפארק יער הגשם.
במדגסקר הלבנים מכונים בפי המקומיים קלופי העור – ואזהא – vazaha.
שמענו על השריפה הגדולה בטאנה 1995, נשרף גם ארמון המלכה, חודש חלקית.
צופים בסלעי הגרניט המרהיבים ובאדמה האדומה והפורייה, תוצאה של התרוחחות הסלעים. אבני גרניט מהוקצעות מיוצאות.
באי מדגסקר שלושה גושי הרים:
1. הצפוני הרים וולקנים – מלפני 20 מיליון שנים.
2. הגוש המרכזי – סלעי גרניט מתקופת הקמבריום מלפני 500 עד 570 מיליוני שנים.
3. הגוש הדרומי – סלעי משקע, אבן חול , אבן גיר.
הגשמים במדגסקר רבים באזור הצפוני מזרחי, עד 6 מ’ גשם לשנה. בחוף המזרחי מרכזי עד 3 מ’ גשם ובדרום מערב עד 300 מ”מ בלבד. מזרחה המתלול יחסית חד יותר מאשר כלפי מערב. רכסי ההרים חוסמים את מעבר העננים ויוצרים מבנה גיאומורפולוגי שונה בין מזרח למערב מדגסקר, גם זרמי האוקיאנוס חמים יותר במערב מאילו שבמזרח, כל זה גורם לריבוי המינים בצמחים ובבע”ח. הרבה מאד מינים אנדמים שהתפתחו באי לאחר פיצולו מאפריקה.

מדגסקר – יומן מסע מטיילים
למור שחור, מדגסקר

במדגסקר עונת הציקלונים וריכוז הגשם היא בין ינואר למרץ. עונת החורף היבשה מגשם היא בין אפריל לספטמבר.
נסענו בכביש הלאומי מס’ 2, הכביש מוביל מזרחה לנמל העיקרי של מדגסקר. חלקו עוקף את עיר הבירה אנטאננריבו, ( ( Antananarivo העיר ידועה בקיצור בשמה טאנה ( Tana). הכביש נבנה לאחרונה בסיוע יפני.
ממשיכים ועוברים בשוק ההומה אדם ורוכלים. הבינונו כי הסוחרים הגדולים ואנשי הפיננסים הם ממוצא הודי.
נתקלנו בעצים שחדרו מחו”ל האקליפטוס מאוסטרליה והאורן מאירופה, עצים אלה השתלטו על היער המקומי המבורא לצרכי חקלאות, ריהוט, בנייה, ופחם עץ. לראשונה נתקלים בצמח יופביה מין חלבלוב רעיל.
רואים עדרי בקר זֵבוּ ומקבלים הסבר על חשיבותם במדגסקר – הזבו מהווה הלך חוקי ככסף, החיסכון הוא בזבו, העושר נמדד בזבו, מוהר לנישואין משולם בזבו, ביטוח לזקנה בזבו…
ארמל, המדריך המקומי הסביר את מוסד הנישואין, יש נישואין בין-שבטיים, לא נפוץ. בכפר מתחתנים מוקדם כי זקוקים לידיים עובדות. יש פעילות שדכנים, בעיר פחות.
הכלכלה בנויה על חקלאות קיומית.

סיור בשמורת הטבע אנדסיבה – בעלי החיים שפוגשים – לא בחופשי – תנין מדרום מדגסקר: מספר זיקיות מחליפות צבעים, צפרדע העבנייה, מרבה רגליים, טנרקציה – בין חדף לקיפוד, נחשים – כולל בואה = חנק, פרפר גדול וצבעוני.
חוצים את נהר מנגורו, בדרך לשמורת יער הגשם – אנדסיבה.
מפגש ראשון עם הלמורים, חדוות הצילומים, כאן הלמורים מקבלים את הבננות מכתפי המטיילים. חזינו בשלושה מיני למור :
1. סיפָאקָה -הלבן .
2. למור במבוק, קטן.
3. למור חום.
שטנו לחציית אגמון לאי, ממנו עלינו על קאנו נוסף בו חתרנו עצמאית בתעלות בין איים. המדריכים המקומיים הנחו אותנו לנקודות מפגש עם הלמורים:
4. למור שחור הצוואר. האזנו לקריאת הטריטוריה של קבוצת סיפָאקָה – Sifaka.
5. למור הטבעות – בעלי זנב ארוך בטבעות שחור-לבן. לבסוף ראינו גם הצגת ריקוד של סיפָאקָה. ראינו גם שלדג גמדי – כחול ירקרק.
לינה בלודג’ חמוד, בתוך השמורה.
בלילה יוצאים לא”ש לילה על הכביש, ראינו: זיקיות זעירות; צפרדעים; עכבישה; לאחר צעידה בסבך, חלקנו ראו למור עכברי – לילי קטן.

יומן טיול מדגסקר – יום 3

ביציאה מחדרנו ראינו דרונגו אפריקאית – ציפור שיר שחורה, פיתחה התנהגות תוקפנית כלפי בזים, מחקה בצווחותיה ציפורים אחרות – נחשבת קדושה.
ביקור בשמורה אנלה מזואטרה – Anala- mazaotra – פארק גדול 8,000 דונם, יער מדרגה שנייה שיש בו פולשים.
צמח דומה לבננה – רוינלה – הצמח הלאומי של מדגסקר – העלים אוגרי מים.
קלידיניה – משתמשים בעלים לסם הרגעה.
דלברגיה – העץ האדום (בוק), טוב לריהוט כורתים ושודדים ליצוא לסין.
קמיליה – פולש מיפן.
ציפור ואנגה – 4 מינים אנדמיים; ציפור שחורה הולכת על הקרקע.
מנדנד הזנב – נחליאלי, חצה שביל, בטן צהובה; נץ דרורי – sparrow hawk ; חטפית גן-עדן – זנב לבן.
גרוילאה – צמח פולש; ואקונה – דומה לאגבה, זה גם של המלון מאמש.
6. אינדרי – למור מקורב לסיפקה. ראינו אם מניקה, בע”ח מונוגמי, הגדול מהלמורים שראינו. אוכל עלים, לא יורד ארצה. הזכר גדול מהנקבה, רגליו האחוריות ארוכות מהקדמיות.
אינדרי ענק בגודל גורילה הוכחד. ראינו גם כמה פרטים של סיפקה.
7. למור צמרי – לילי, ראינו אותו בחיק ענפים, קטן כעכבר.
קן נמלים – בנוי לתלפיות על גבי עץ; נחש בואה לאחר ארוחה דשנה, בקושי זז.
דליה סיכמה “היה סיור נהדר, ועמדנו בכל המשימות”.
הלמורים הגיעו למדגסקר לאחר שהפכה לאי, הגיעו על גבי בולי עץ שנשטפו לאוקיאנוס וזרמי הים הובילו אותם לכאן לפני עשרות מיליוני שנים (34-66). המינים שכאן עברו אבולוציה באי ולכן נחשבים לאנדמים, במיוחד לאור העובדה שאינם קיימים במקומות אחרים בעולם.

מדגסקר – יומן מסע מטיילים
זיקית, מדגסקר

לאחר ארוחת צהרים בשעה 14:00, יצאנו למסע חזרה לטאנה, הדרך נמשכה 4 שעות והגענו למלון עם ערב. בהרצאת ערב ד”ר אבי שפיר הסביר באריכות בסיוע עזרים מדוע יש באי כה הרבה מינים אנדמיים?
לפני 180 מיליון שנה האי היה חלק מאפריקה. לפני 162 מיליון שנים האי נקרע מהיבשת יחד עם הודו. לפני 88 מיליון שנה האי נקרע מהודו, נותר בסמיכות (500 ק”מ) לאפריקה.
חלק מהצמחייה ובע”ח שהיו באי לפני 88 מיליון שנים נמצאו גם בהודו – יען, ציפור הפיל.
נחש הבואה קדום ומצוי גם באמריקה הדרומית מהתקופה שלפני קריעת היבשות. כל הנחשים באי אינם ארסיים. שני טורפים באי – פוסה – והנמייה מונגוס.
בע”ח באי מדגסקר עברו אבולוציה מותאמת לנישה שנפתחה עבורם.

יומן טיול מדגסקר יום 4

יוצאים ב- 8:00 לשדה התעופה, נטוס דרומה לפורט דופין.
בנסיעה אבי מסביר על חשיבות הזבו בתרבות האי – יש בו משהו אלוהי. בחלק מהטקסים השבטיים, מורחים דם קורבן זבו על הגוף כחלק מתהליך הטהרה.
ראינו עדר זבו בוטש ברגליו את חלקות האורז לפני השתילה. כאן מגדלים אורז 3 עונות בשנה.
הזבו משמש לעסקות ליסינג – מעין אגרת חוב לפדיון. זבו שווה 300 דולר. קרני הזבו קדושות.
הבנק העולמי מסייע למקומיים בפרויקט הליסינג ובעיקר בפרויקטים לשימור הטבע.
ב- 2009 ייצאו ממדגסקר בסחר אי-לגלי 4,000 מכולות עצי בוק מיערות הגשם, בעיקר לסין. הנהנים מספר מצומצם של סוחרים.
במדגסקר אמונה בבורא זהרי – עליו הלבישו את נשמות האבות רזנה, מתווכים בין האל לאדם.
הקבורה מבטאת את היחס לנשמות הנקברים. האמונה כי הנשמות קיימות לנצח ואילו הגוף לא. למרות זאת נהוג להוציא אחת למספר שנים את העצמות מהקבר, כדי שיפגשו עם נשמותיהם. טקס הוצאת העצמות נמשך מספר ימים, מקיפים את הקבר 7 פעמים, אוכלים ושרים, בסוף מחזירים העצמות לקבר.
הקבר בנוי ארבע צלעות, הקבורה בקרקעית, בדר”כ גופות חנוטות, מעל מותירים חלל עבור הנשמות. טקס קבורה יכול להיות נוצרי, מנהגי האבלות שבטיים. בחלק מהשבטים קוברים בישיבה כדי שלא יירדמו וישכחו את המשפחה.
בדת המסורתית יש מקום לרופאי אליל טוב ורע – מברכים ומקללים לפי העניין.
מחרוזות צבעוניות – לצורה יש משמעות, מחרוזות שונות לזכרים ונקבות. המחרוזות כלי טיפולי בבעיות בריאות הנפש ועוד.
בתרבות מקובל נוהג טאבו הקרוי פאדי, לדוגמה אין להצביע באצבעות על מקומות קדושים כקברים, יש לעשות זאת באגרוף קמוץ. אסור לנשים בהיריון לשיר או לשבת בפתח הבית – פן תפיל את ולדה.
במדגסקר מקובל נוהל ברית מילה לזכרים בגיל הנעורים. את העורלה אוכל הדוד יחד עם בננה. באם הנער הגיע לגיל 18 ולא עבר מילה, הוא חייב לעשות זאת לעצמו ביער, חוזר לקהילה עם העדות לברית ועושים חפלה. ללא ברית קשה להתחתן.
60% מהרפואה באי מבוססת על צמחי מרפא – רפואה הרבליסטית.
הגישה האפריקאית – מה שצריך לקרות יקרה. יושבים ומחכים, לא ליזום, לא לזרז עניינים, סבלנות.
נוחתים בפורט דופין ב- 14:00, שדה תעופה שמזכיר את שדה התעופה של מחניים. חשים כי מוצא האוכלוסיה כאן מזרחי אסטרונזי, משבט אטנוסי.
בעבר הנמל שימש את הפורטוגזים והצרפתים כמרכז לסחר עבדים.
ליד החוף נהגו בעלי אוניות להטביע אניותיהם על מנות לזכות בביטוח שמן.
לאחר התארגנות קצרה נוסעים לשמורת Nahmpoana Reserve בבעלות בעל המלון בו נלון.
בנסיעה מבחינים ברכס ההרים הבולם את תנועת העננים, אלו רובצים על הרכס כמעטה שלג. החסימה מורידה גשמים בצד המזרחי הרטוב – יער הגשם, לעומת המערב היבש בצֶל ההרים – היער הקוצי.
בתי הלודג’ בנויים עץ והגג מכוסי בענפי רוינלה, ארמל מוסיף כי בעונת המונסונים, הגגות עפים.
רואים עצי ג’ק פרוט – לחמן יעקב; ליצ’י, רוקויה – פרי כמו קיקיון, זרעיו אדומים משמשים ליצור צבע, רוזמרין בר עם ריח קינמון, קני סוכר, ילדים ברגלים יחפות קופצים עלינו בצהלה ‘ואזנה’ – אנחנו קלופי עור.
חוזרים לסיפור הלמורים – סיפקה, קטה שהוא למור הטבעות.
ארוחת ערב טובה במסעדה, מחוץ למלון.

יומן טיול מדגסקר יום 5

יוצאים בשעה 7:00 מצטרף מדריך מקומי – בונואה.
עברנו קבוצת מצבות מסודרות לפי הגובה, אלו ידי זיכרון ולא הקברים. גובה המצבה תלוי במעמד המת. בית הקברות עצמו, מקום קדוש, לא כל אחד יכול לבקר שם.
הכביש הרוס והנסיעה איטית, עוברים גשרי מתכת שתוכננו בידי הצרפתי אייפל. באחד הגשרים היה צורך לשפץ ספונטנית חור שהמכונית לא יכלה לעבור. בדרך חזרה ראינו כי התקלה לא תוקנה.
ראינו בית ספר – כעת חופשה מלימודים. החינוך חובה וחינם, אך ילדים רבים לא מגיעים לביה”ס כי המשפחה זקוקה להם לחקלאות הקיומית.
בונואה, המדריך המקומי, מסביר כי שיירות הולכי הרגל נעים עשרות ק”מ כדי להביא את מרכולתם לשוק בפורט דופין.
חלק משבטי הדרום הם פוליגמיים, לגבר בעל עושר בזבו, ישנה האפשרות לשאת מספר נשים.
עדרי זבו הולכים יומיים לפורט דופין ושם נשחטים לשוק הבשר.
דקל משולש, מסמן את המעבר לאזור הצחיח. במדגסקר 250 מיני דקל שונים.
עברנו בשוק עממי, הכנות ליום השוק ביום חמישי.
אנו ביער הקוצני – מינים רבים של חלבלוב קוצני. העץ כתורן ועליו ערוכים קוצים שהם עלים לכל אורכו, בסימטריה מעניינת, בראש התפרחת. המקומיים משתמשים בגזעי העץ לבנייה, למרות האיסור הממשלתי.
עברנו כפר בו עמודי החלבלוב מוצגים למכירה לצד הכביש.
פיקוס בניאן – פיקוס קדוש; Didierea – עץ האצבעות, קוצני מגיע עד 10 מ’ גובה. עצי עב-רגל – דמוי באובב ועצי אלוידיה ממשפחת הדידייריים.
לצידי הכביש אגבות – סיזאל, מקורן ממקסיקו. חלקן בפריחה, האגבה פורחת בסוף מחזור הגידול שלה לאחר כשבע שנות גידול. מהאגבה מייצרים חבלים וגם את משקה הטקילה.
חברה מסחרית מגדלת אגבות בשטח של 300 אלף דונם, הקימו מפעל ענק, מעסיקים אלפי פועלים מקומיים, להם מעניקים מגורים בחינם. המטע מניב 5 שנים אחרי השתילה, כורתים את העלים ומעבירים למפעל. היוזמה של משקיע צרפתי דה-הולם.
התושבים משבט האנטנדרואי – ” אנשי הקוצים ” – בעיקרון הם חקלאים נודדים במיוחד בתקופות בצורת, או כאשר הרוחות מכסים את שדותיהם בחול. מגדלים אבטיח, דלעת, קסווה – מנצלים את השורשים והעלים, מקור מזון חשוב. לא מגדלים ולא אוכלים אורז. הם גם ציידים, בעיקר חזירי בר למכירה, הם אינם אוכלים חזיר.
על הדרך עגלה רתומה לזוג זבו מחוברים בעול עץ עבה. בעגלה כפי הנראה יולדת מוסעת לבית חולים.
עץ עב-רגל – פכיפודיום, מענפיו מפיקים מיץ המשמש לשימור גופות (מעין פורמלין). הנוהג לשמור הגופה כחצי שנה עד לקבורתה.
עברנו גשר רחב מעל נהר, בעונה זו הזרימה מצומצמת, בעונה הרטובה הנהר עולה על גדותיו רוחבו כמה מאות מ’.
מגיעים לשמורת ברנטי – משמעות השם היא צלופח. ב- 15:00 יצאנו לסיור ראשון. נתקלנו בלמורים נוספים הספירה נמשכת – 8. למור חום על עץ תמרין, בד”כ בזוג הזכר אפור, הנקבה חומה. צפינו בזכר ה’מסרק’ בשיניו את פרוות הנקבה – התנהגות חברתית. חוזרים לצפות במיודעינו הלמורים: סיפקה הלבנה, וזנב הטבעות. המינים השונים מסתדרים ביניהם, תחרות קיימת בתוך המינים.
על העצים קני טרמיטים, בצבע שחור, בדר”כ מתים.
שרקרק מדגסקרי – צבעוני.
עברנו ליד משתלה בה מגדלים שתילי עצים לפעולות שחזור היער הטבעי – קק”ל המקומית.
9. למור לילי ספורטיבי לבן רגליים – שוכן בחיק ענפים, חי כבודד פרט לעונת החיזור הקצרה – יומיים בשנה.
בערב יצאנו שנית לסיור לילי, ראינו בנוסף לזיקיות וצפרדעים גם 10. למור העכבר – למור לילי קטנטן, משקלו 35 גרם. ראינו שניים מהלמורים הליליים, הישג!
לילה במלון בשמורה – חדר גדול, מאורגן היטב.

יומן טיול מדגסקר – יום 6

קמתי השכם בבוקר ויצאתי לסיור עצמי ביער שבסביבת הלודג’. ראיתי את הלמורים ישנים בדבוקות של ארבעה, דבוקים יחדיו כדי לשמור על חומם. בבוקר הציפורים מתזזות ושורקות – עורבים, בזים, אורגים, ועוד. האורגים בונים עשרות קנים על עץ בודד, חלקם ריקים להטעות טורפים פוטנציאליים. האוויר מלא בציוצי האורגים.
עשינו מאמצים לצפות בסיפקה המקפצת על צידה בחציית שבילי השמורה, לבסוף הצלחנו והמחזה תועד בווידאו של מרבית חברי הקבוצה.
ציפור קואה – Giant Coua – זנב ארוך כתם טורקיז מקיף העיניים, הגוף אפור חום.
לבקשת דליה נסענו ליער הקוצי, המראה נפלא. ראינו עץ באובב בן 600 שנה

מדגסקר – יומן מסע מטיילים
עצי באובב עתיקים, מדגסקר

במקרה שלנו בין ענפי העץ קוננו אורגים אבי מספר כי העץ עשוי להגיע לגיל 2000. הקפנו אותו 14 איש. היער הקוצי מכונה –המוסד לחולי נפש של הטבע.
ביער פגשנו גם את למור זנב הטבעות, ניזון מעץ אָלו (קרוב של האלוורה).
ארוחת צהרים נהדרת ואנו חוזרים במסע המתיש לפורט דופין – 13:20.
חזרה לגשר הפגום על הנהר, חוצים רגלית ומתרשמים מההמולה שמתחתינו. לעמיקם עף הכובע ואחד הרוחצים אץ-רץ להחזיר הכובע לבעליו, כל הכבוד!
אבי מדבר על השחיתות בשלטון וחוסר המעש באשר לתחזוקת התשתיות – דרכים וגשרים. התופעה אופיינית למרבית יבשת אפריקה.
באחת העצירות נתקלנו בהתכנסות, עם רמקולים, לא הבנו מה רוצים אך הצטרפנו ואף זכינו להזמנה לשבת במקומות המכובדים. ההתכנסות בחסות ארגון יוניצף – למען הילד במדגסקר.
הגענו לעיר פורט-דופין ב- 18:00, אכלנו במסעדה ליד הים, שמענו את הגלים והיה נחמד.

יומן טיול מדגסקר – יום 7

יוצאים לשיט למפרץ לוקארו, מתחילים באגם מים מתוקים לכיוון האוקיאנוס ההודי. מסביב לאגם ותעלותיו צמחייה סבוכה בעיקר אוזן הפיל המכונה טארו – בעלים משתמשים לעטיפת פירות בוסר לצורך הבחלה. בזרעי אוזן הפיל משתמשים כתחליף לאורז.
בהמשך דיונות מעוגלות – נוף נשי. עצרנו לראות כדן – צמח טורף, החרק נופל למים שבכד וטובע. כדן גדל על אדמת ביצה. מצאנו שני מינים באחד הכד אדום והשני ירוק. הכד הוא עלה שהפך למלכודת.
צמחייה משתנה למנגרוביות, סוף, גומא.
בנקודה בה המים המתוקים הופכים למלוחים – מי ים, בנו סכר שימנע כניסת מי ים לאגמים המתוקים. הסירה עוברת את הסכר, אבי שפיר טוען כי הסכר יוצר גם הבדלי גובה שהסגירה ופתיחה של הסכר מאפשרת לסירה לרדת או לעלות לרמה הדרושה.
עצרנו לארוחת צהרים פיקניקית, נהדרת – הבאנו אתנו בסירה את השפית מהמלון.
לאחר הארוחה שוטטנו בכפר דייגים. אזור התיירות מוקף גדר ולתושבי הכפר בעיקר הילדים אסור להיכנס לרחבת התיירים. הסיור בכפר יצר מגע בין התושבים והתיירים, ציפי ארגנה את הילדים ולימדה אותם שירה ציונית לוהטת (הבאנו שלום), לבסוף הילדים ביוזמתם שרו את המנון מדגסקר.
בונואה מספר על כפרי הדייגים – הגברים יוצאים לדיג והנשים נותרות בבית (חושה מעץ), אסור לאשה להתייפות בהעדר הבעל, אסור לה לשפוך מים מחוץ לחושה – פאדי, הבעל יכשל בדיג.
הבתים על כלונסאות כדי למנוע הצפה בעונה הגשומה.
המשכנו בשיט עד לשפך לאוקיאנוס, הלכנו במעלה ובמורד לחוף רחצה מדהים. אבי ואני נכנסו לשחייה קצרה, בשבילי פעם ראשונה באוקיאנוס ההודי. טמפרטורת המים כ- 25 מעלות.
חזרה למלון בפורט דופין, לילה שני. מלון נעים ונוח.

מדגסקר – יומן מסע מטיילים

יומן טיול מדגסקר יום 8

בבוקר בדרך לשדה התעופה מסיירים ברכב בעיר פורט דופין. עוצרים לתצפית בחוף לבנון, שימש כחוף רחצה לצרפתים שהתגעגעו לקולוניה במזרח התיכון. הפורטוגזים שקדמו לצרפתים השתמשו במפרץ לוקארו בו ביקרנו אתמול. מצלמים את המצודה או מה שנותר ממנה, כיום בית סוהר.
טסים לטאנה, בערב יוצאים לגן חיות לצפות בלמור ה- 11. למור אי אי – למור לילי בסכנת הכחדה, כיום באי קטן במזרח מדגסקר מוחזקים כ- 400 פרטים, חופשיים בטבע. ראינו שני למורים, וכולם צילמו את הלמור המוזר, לאור הפנסים שהבאנו. ברגליו/ידיו אצבע מורה ארוכה המשמשת להקשה, ניקור וכד’. אורך הגוף כ- 45 ס”מ והזנב עוד 50 ס”מ, האוזניים מזכירות עטלף. נחשב קדוש/שטני/בעל נשמה מכושפת… חיים כ- 8 שנים לעומת יותר מ-20 שנים בלמורים אחרים. הביוץ רק יומיים בשנה, ההיריון נמשך 8 חודשים.
התקשורת בעזרת הריח. לכל הלמורים חוטם לח שעוזר להם לקלוט ריח מהסביבה. בשונה מקופים שאצלם חוש הראייה מפותח, הלמורים פתחו את חוש הריח.
חזרה למלון ארוחת ערב ולישון.

יומן טיול מדגסקר – יום 9

השקמה מוקדמת, לקראת טיסה לצפון מדגסקר – דיאגו-סוארז.
בשעה 10:00 עלינו על 7 ג’יפים חדשים, שלושה בג’יפ, בנסיעה העירה.
בדרך עוצרים לצפות בקרב תרנגולים. המחזה במבנה עץ במבוק, רחב ועגול, הקהל העירני כולל נשים וילדים יושב בהיקף, בקהל מהמרים רבים, במרכז רעש ומהומה, התרנגולים המסכנים מקפצים ודוחפים את יריביהם, תודה לאל, לא חזינו בדם. ההימורים שולמו בשקט ועוברים לקרב הבא, לא נהניתי!.
ארמל ציין כי הקרבות מתנהלים בעיקר בימי ראשון, בילוי שכונתי.
הסתובבנו בעיר, בתים קולוניאליים. בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר בצרפת ממשלת וישי, האנגלים השתלטו על הנמל, חששו שהצרפתים יאפשרו ליפנים שימוש בנמל.
צופים על הנמל העמוק הטבעי, מהגדולים בעולם. דיאגו וסוארז פורטוגלים, הגיעו לנמל זה במאה ה- 16, על שמם נקראת העיר.
רואים את הציפור חמסן – קסטרל; מורינגה – עץ השעועית גדל גם בארץ –פרויקט מורינגה במדגסקר. לעץ תכונות רפואיות, ניתן לאכול את העלים הזרעים והשורשים. בדרום המורינגה דמתה לבאובב – כאן לא.
קיוסק תזמורת – במת התזמורת במרכז הגן ומסביב קהל הרוקדים, אתר דומה ראינו בפורטוגל.
תצפית על נמל גופריי ע”ש אדמירל צרפתי.
משקיפים על האי הוולקני נוסי לונזו – האי הקדוש, רק לשמאן מותר לעלות עליו. השבט באזור זה הוא אנטהקראנה – ‘אנשי האבנים’ – Antakarana tribe – רובם אנמיסטים, השפעה מוסלמית ניכרת.
הרכס הוולקני ממול מכונה ‘הר הצרפתים’ – הצרפתים אהבו לטייל בו.
נשים רבות עוטות סארי – למבה.
אחה”צ, לאחר מנוחה קצרה, חלק מהקבוצה יוצאים לסיור בעיר, בעיקר לשוק הפתוח. בדרך מוזמנים ע”י אבי לגלידת ונילה מקורית, טעים מאד. תכננו לסיים במיסה כנסייתית, אך הכנסייה סגורה.
ארוחת ערב על בסיס בופה, פירות ים…

יומן טיול מדגסקר – יום 10

השקמה מוקדמת יציאה ב-07:00 לשמורת הר אמבר.
בדרך נהג אחד הג’יפים זיהה זיקית פנתר על אחד השיחים בצד הדרך, כולם נעצרו לצלם, הפעם זיקית שכולם רואים.
החילונו בסיור רגלי בשמורה הנחשבת כמגוונת ביותר מבחינת בע”ח, 75 מיני ציפורים, 25 יונקים, 59 מיני זוחלים ועוד. צעדנו עם מדריך מקומי נחמד שלווה בסיירים מקומיים. ראינו רק מעט מהמבחר המובטח. יער הגשם צפוף ומרשים. בפריחה מיני דטורה, מהפרחים מייצרים תרופה לאסטמה.
קן נמלים על העץ דומה לקן של אורג.
זיקית ה’אף הכחול’ – הקטנה מסוגה – 3 ס”מ בלבד.
ראינו גם את ‘זיקית הפיל’, לזכר שני אברי מין.
נמצאה זיקית קרקע, קטנה אף יותר מ’אף כחול’ – 14 מ”מ – ברוקציה – ראו כמה מינים יש!
‘קן לציפור’ – אפיפיט – (“צמח אויר”) צורת חיים המתקיימת בעיקר ביער הגשם הטרופי, הוא צמח הגדל על צמח אחר מבלי להיות טפיל עליו ומבלי לקיים עמו יחסי הדדיות, אלא משתמש בו כמקום לאחיזה בלבד (קומנסליזם). המקומיים מעבירים את הצמח על עצי ליצ’י

עץ הכינין – מוצאו כפי הנראה בפרו, את התרופה מפיקים מקליפת העץ, ראינו את הפרי. הסיפור טוען שהלמורים ניזונים מכינין וכך הם מחוסנים נגד המלריה.
פיקוס מטפס – הפיקוס מטפס על ‘רמי’ כדי להגיע ביתר קלות לשמש ביער הגשם הצפוף, בעלי הרמי משתמשים לקטורת. צמח נפוץ ילנג-ילנג – דומה ליסמין, ממנו מפיקים בושם, בהמשך נראה מטעים שלו.
גולם של פרפר – חום מנומר. עפצים עגולים לבנים – עש מטיל את ביציו בתחתית עלה מתפתחים עפצים (גידול סרטני של תאי העלה), מופיעים ככדורים לבנים בצדו העליון של העלה.
לספירת הלמורים יש להוסיף 12. למור הכתר – ראינו ממרחק, ע”ג עץ.
ציפור גן עדן (לא הפרח) – לוכדת חרקים.
בשמורה מספר מפלים, אנו ראינו שניים: אחד קטן, תצפית מעל, לא מרשים. השני אטרקציה, בהתקרבנו שמענו קולות שירה, שאלתי את המדריך האם משתעשעים במי המפל, והוא ענה כי המקום מקודש, לא משתעשעים. בהגיענו לתצפית נדמו קולות השירה, ראינו קבוצה של מקומיים, נשטפת במי המפל (טהרה) ועוסקת בטקס פולחני – מתפללים, מעלים מנחה של אורז בדבש, מחזיקים שתי ידיים לפנים (מזכיר הדלקת נרות שלנו). המדריך וארמל הסבירו את משמעות האירוע, המקומיים נושאים תפילה לרוחות האבות (ראזנה) לפעול להצלחת לימודי בניהם באוניברסיטה. הפעם הסתפקו החוגגים במנחה צנועה, לעתים מקריבים זבו ליד עץ סמוך. נהנינו מההזדמנות שנפלה לידינו ללא תכנון.
ארוקריה – עץ פולש, הוכנס ע”י הצרפתים, יובא מצ’ילי.
למור נוסף 13. למור סנפורד – אחד מתתי המין, למור חום.
מונגוס – נמייה אנדמית למדגסקר, צבע חום אדמדם, התרוצצה בין הרגלים שלנו בחיפוש מזון.
שממית זנב עלה – מוסווית כמו ענף עץ, עם כתמים ירוק צהוב.
סיור מוצלח ומהנה, סיימנו בארוחת צהרים מגניבה.
ביקור במנזר נשים, מתרכזים בחנות מזכרות ואח”כ ביקור בכנסייה, מפגש עם אם המנזר וחברותיה, כולל שירה מארץ הקודש ותשובת הללויה של הנזירות. הכנסייה עצמה מבנה מודרני, צנוע.
בערב חגגנו בהתלהבות את יום הולדתו ה- 70 של גדעון, השירה הונצחה בווידאו, המלון סיפק עוגת יום הולדת ונרות, כ”כ הארוחה לוותה בשירה וריקודים של להקה מקומית מענטזת.
אורי השיג גיטרה וניהל שירה בציבור, מימים עברו – שמח!!!

יומן טיול מדגסקר – יום 11

יוצאים למסע ארוך בכביש הלאומי מס’ 6 – הכביש משובש, הנהג שלנו מכנה אותו במקום route six – route sick ובזלזול מוסיף – national route.
בדרך אל הצינגי האדום יורדים לשביל צר, מולנו טרקטור פרגסון אדום, מראה נדיר במדגסקר, הג’יפים מתמרנים נותנים לטרקטור לעבור וממשיכים.
הצינגי האדום – תצפית מעל, מכתש גדול, בהיקף, בחלק העליון שכבה אדומה, אדמת בזלת עם תחמוצות ברזל. מתחתיה אדמת גיר לבנה מכילה אלומיניום. התצורה מושפעת מאירוזיה, שחיקה ושטיפה של מי גשמים, כל שנה התצורה משתנה.
ירדנו לצפות במחטי האבן מקרוב. הסלע פריך ואסור בנגיעה. רואים כי כל אצבע מורכבת מציפוי אדום, ותוך לבן – מעניין! בערוץ זורם נחל רדוד.
כמובן שצילמנו והצטלמנו ללא סוף –

דקל השנהב – את פריו אוכלים הפילים באפריקה ובצואה יוצאים זרעים לבנים כשנהב.
לחם הקופים – עץ ענק, באפריקה פריו חביב על הקופים.
דקל רפיה – בעבר שימש ליצור חבלי רפיה, יש לו גם תכונות רפואיות.
עץ החמאה – ציפוסטומה – ממשפחת הגפן, הפרי באשכול לא אכיל.
עב-רגל – פכיפודיום – מכונה באפריקה, ‘חצי בן-אדם’; ‘רגל הפיל’ – ראינו עץ שנראה כאדם שראשו תקוע באדמה ורגליו פסוקות לשמיים.
קומיפורה – סוקולנט קוצני, קליפת הגזע מתקלפת לכן המקומיים מכנים אותו ואזהה – קלופי העור.
מבקרים בצינגי הלבן המפורסם יותר, תופעה של שונית אלמוגים שהתאבנה. המראה מלהיב. הלכנו בהכוונת מדריכה מקומית, חולקנו לשתי קבוצות – מסלול קשה ומסלול נוח. דליה ואני בחרנו בקשה. צועדים על קוצי השונית המאובנת, צמחייה עשירה כמפורט לעיל. השביל מסומן ונוח לטיפוס. במספר קטעים מאפשרים להקיש על גלדי השונית, מפיקים קול פעמוני. האם השונית עלתה או הים נסוג? אני בוחר בנסיגת הים. התופעה מתרחשת בתקופות קרח, כאשר מי האוקיאנוסים יורדים בעשרות מטרים. בתקופה שלנו פני הים בעלייה, ויתכן ובעתיד ים רדוד יגיע לכאן ויתפתחו שוב שוניות אלמוגים.
בסוף הסיור נכנסנו למערה קרסטית עם נטיפים וזקיפים, גם כאן התפצלנו למסלול קשה שהיה די קל. במערה הרבה עטלפים, חם ולח.
תופעות הצינגי מתקבלות ע”י המקומיים כתופעה קדושה.
הגענו מאוחר ללודג’ שבסבך ‪Iharana Bush Camp‬ – ארוחת ערב ובחשיכה מגיעים למגורים, מבנה עץ דו-קומתי. בשירותים צפרדע בהירה. המקלחת רחבה ונעימה. עולים במדרגות לולייניות לחדר השינה, קיר אחד פתוח לצפייה בכוכבי השמים, הגג מקש. המיטה הכפולה עטופה כילה נגד יתושים, על הרצפה פסלי זיקיות – פשוט נחמד, אנו עייפים מחוויות היום ונרדמים בקלות

יומן טיול מדגסקר – יום 12

בדרך לחוף עוברים כפר עם רהיטי פליסנדר – רוזווד – בסכנת הכחדה.
הלכנו בשוק כפרי, הזדמנות נוספת לצלם דמויות מיוחדות – נשים מאופרות לבן, נשים נושאות משא כבד על ראשן, עגלות נגררות בידי אדם, דוכנים צבעוניים. המסחר מתנהל יחסית בשקט ובניקיון.
רואים את עץ הכותנה על פירות התרמיל שלו, חלקם בפתיחה חושפים את צמר ה’כותנה’.
בסוף הכפר חוצים גשר ופוגשים בג’יפים. עוצרים במטע מגוון של קקאו. קפה, אננס, וניל, בננה, ילנג-ילנג, ועוד. מקבלים הדרכה על האבקה ידנית של הוניל. וניל שיח מטפס את התבלין מפיקים מהזרעים שבפרי התרמיל. ילנג-ילנג משמש בתעשיית הבשמים.
עולים על סירות מרוץ לחציית המיצר עד האי נוזי-ב, 30 דקות קיפוצים על גלי הים במיצר מוזמביק.
משמעות השם האי הגדול, אי קיט מפורסם, אוכלוסייתו כמאה אלף איש וכזה אף מספר התיירים בשנה.
השבט המקומי סקלוה – Sakalava, השבט מאכלס את מרבית החוף המערבי של מדגסקר. בעבר גידלו קני סוכר (מתחילים שנית) הפיקו סוכר ורום. אורז מייבאים מהיבשת – כך מכונה האי מדגסקר.
מקור הפרנסה העיקרי – שירותי תיירות. התאכסנו במלון ‘ונילה’, 3 כוכבים, אבל גדולים, אנו נהנינו. המלון על שפת לגונה, בנוי לתפארת בבתים דו-קומתיים. במרכז הקבלה, המסעדה, בריכות, …
לפני האוכל אבי הרצה על בעיית שמירת הטבע בעולם ובמיוחד במדגסקר. התחלת הרס הטבע בידי ההומו ספיאנס החלה עם המהפכה הלשונית לפני כ- 70 אלף שנים (גירסת נוח הררי), התחזקה עם המהפכה החקלאית לפני כ- 12 אלף שנים, והתעצמה פעם נוספת במהפכה התעשייתית לפני 300 שנים. כיום ישנה מודעות ויש ניסיון למנוע הרס מוחלט של הטבע. מדגסקר דוגמה טובה להתדרדרות ולניסיון לשקם.
גורמים מאיימים: 1. כרות ושרוף. 2. צייד למזון. 3. לכידת בע”ח לצורך מסחר – למורים.
16% מהלמורים נכחדו, 23% בסכנת הכחדה, 25% מאוימים, 8% במצב סביר.
משטח כולל של 587 אלף דונם רק 10% נשמרו במצב טבעי.
הנשיא של 2001 ניסה להיאבק באיומים וסולק בשנת 2009. ב- 2014 נכרתו עצים לרהיטים ונשלחו לסין, תמורת כ 220 מיליון $, מזה נהנו 23 טייקונים. התיירות מייצרת כחצי מיליארד $ ורבים נהנים ומתפרנסים ממנה.

יומן טיול מדגסקר – יום 13

מפליגים לאי נוזי קומבה – אי הלמורים. האיים תוצר של פעילות וולקנית מלפני כמאה מיליון שנים.
על האי עץ ילנג-ילנג ענק, פורח – מבינים מדוע במטע מסחרי יש צורך בגידום צמרת העץ.
שקד קובני – עץ בשם שניתן באפריקה, השם אינו נכון – לא שקד ולא מקובה.
מאכילים 14. למור שחור – מקקו, הזכר שחור הנקבה חומה, עם ציצת שיער בהירה.
הלמור מקבל בננה על הכתף של המצטלמים – חוויה!.
רואים נקבה עם תינוק צמוד. גם כאן הביוץ רק יומיים בשנה, היריון 5 חודשים. זה הלמור הפורה ביותר בין הלמורים. מצוי בגן החיות התנ”כי בירושלים. הלמור ממין זה מזדווג גם עם מינים אחרים, הצאצא עקר – היבריד לא פורה כמו פרד – אורי העלה את הספק באם יש זיווג בין סוסה לחמור וטעה: פרד )הוא בן-כלאיים של זיווג חמור עם סוסה (פרד כזה נקרא באנגלית Mule או של אתון עם סוס Hinny. הפרד עקר אף כי יש לו את כל סימני המין החיצוניים. פרד ממין נקבה נקרא פרדה.
שטים לאי קטן בשם נוזי טינקלי – Nosy Tinkely – שוחים בשונית אלמוגים בצד של הלגונה. אבי ארגן משקפות ושנורקלים, חוויה!!! בין לבין אורגנה ארוחת צהרים עשירה וטעימה, כולל לגימות חריפות של ליקר ונילה ורום אננס.
חזרה למלון החביב – בערב הרצאה של אבי על שונית האלמוגים – האלמוגים מקבוצת הנבוביים, דו-שכבתיים. בקבוצה שלש מחלקות: 1. מדוזות; 2. הידרות – אלמוג האש; 3. אלמוגים.
האלמוג שבונה שוניות הוא יצור 6 תאי או כפולות 6. קיים גם אלמוג 8 תאי שאינו בונה שוניות.
לשוניות מקום חשוב בגיאולוגיה של כדור הארץ, אלמוגים יוצרים איים – המלדיביים; שונית חוגרת – מפרידה בין לגונה במים רדודים לים העמוק – ראס-מוחמד, או הריף הגדול באוסטרליה.
האלמוג חי בסימביוזה עם אצות המבצעות פוטוסינתזה ומספקות לאלמוג את החומר האורגני. האלמוג גם טורף יצורים ימיים זעירים, לשם כך הוא שולף זרועות צייד, בעיקר בלילה. בזרוע תאי צלצל שנורה לכיוון סרטן זעיר, מפריש חומר צורב, ובולע את הטרף. כל זה בבע”ח בעל שתי שכבות תאים בלבד.
הרבייה בשחרור תאי זרע וביציות למים, בליל ירח, באופן אקראי הזרעון חודר לביצית ומפרה אותה.
ראו מאמר מקיף ‘סודות מן השונית’ ד”ר קליין.
אבי דיבר גם על מאבק ההישרדות בטבע: מסתור – סרטן בתוך צדפה; דג שהופך מזכר לנקבה; צמחים שעוברים למדבר כי שם התחרות פוחתת.

יומן טיול מדגסקר – יום 14

על הבוקר שטים לביקור בשמורת לוקובה – על גבי האי הגדול נוזי-בה.
מחפשים את הלמור השחור בטבע – מקקו, לא כמו הלמור החברותי שבאי הלמורים מאתמול.
בדרך התרשמנו מיוזמה של ילדים מקומיים לצד הדרך ארגנו תיפוף על פח או ארגז עץ, בחזית פזזו תינוקות, לפניהם קערה לאיסוף תרומות מהתיירים העוברים. בצד הדרך דוכני מכירת מזכרות עמוסים, בדגש על מפות רקומות, המוכרות יושבות על החול ורוקמות בלי לבזבז רגע.
צפינו בלמור השחור, ולמור לילי אחרון למדגסקר 15. למור עכברי Sportive Lemur. אבי סבור כי החמצתי בספירה למור נוסף Verroux Sifaka, בשמורת ברנטי, לכן המספר הנכון הוא 16.
שוב אכלנו צהרים טעימים לחוף הים.
בחזרה לסירות השפל בעיצומו, צעדנו למרחק כדי לעלות על הסירות שהתרחקו עם הים הנסוג. מיהרנו כדי להגיע לשדה התעופה ב- 13:30, ואז התבשרנו כי הטיסה נדחתה ל-20:00 בערב. נסענו למלון למנוחה בכורסאות שליד הבריכה וניצול תקשורת ה- wi-fi.
בנסיעה מכירים עץ נוסף פדמיה (?) – ענפיו יוצרים שכבות אופקיות במרווחים של מספר קומות, עץ בר.
ב- 17:00 נסענו לשדה התעופה. המזוודות חיכו לנו בטור עגלות בשער הסגור של נמל התעופה. יושבים על הרצפה, אין בשדה התעופה כיסאות או ספסלים. ממתינים שהשדה ייפתח והטיסה תאושר.
ספונטנית פוצחים בשירה בניצוחם של אבי ואורי. עמיקם מוסיף חידודים ובדיחות. לקראת שמונה בערב צוות השדה מגיע, סימן שהמטוס המריא מטאנה, הקלה!
בהמשך יוצא איש הביטחון ומקריא רשימת נוסעים שאושרה לטיסה. הרשימה לפי אלף-בית, חששנו שהאחרונים בקבוצה לא יעלו לטיסה, מסתבר כי תשלום בסתר, סייע לכולנו לעבור בשלום.
הגענו למלון איביס בטאנה, ארוחת ערב מאוחרת ולמיטה.
לאחר שנת לילה קצרה 4 שעות, נסענו משכימי הקום, לטיול אחרון לארמון המלכותי. חזרנו על הסיפור של הטלה-נובלות המלכותיות.
באתר הדריכה אותנו מקומית חמודה, האתר מוחזק כמוזיאון פתוח, נחשב למקום קדוש. עולים לשער עם אבן גולל ענקית. עוצרים ברחבה של עצי פיקוס וסלעי גרניט. אחד הסלעים השטוחים סומן כמזבח, על עץ הפיקוס תלויים קרני קורבנות הזבו. למרגלות פיקוס אחר 12 אבני בזלת, מקום מושבן של 12 נשות המלך הראשון. במת גרניט שמשה את המלך לנאומיו.
קיר הארמון מצופה לבן, המדריכה מספרת כי השתמשו ב-13מיליוני חלבוני ביצים לציפוי הקיר.
בארמון הצילום אסור, על הקירות לכל הגובה, ציורים יפניים, איטלקים, ועוד. תלויים כלי אוכל וכלי נשק. מיטת המלך על במה, ומיטת המלכה נמוכה ממנה. למלך מקום מחבוא מתחת לתקרה המוגבהת.
יש להיכנס לארמון ברגל ימין ראשונה, ולצאת עם הגב החוצה ורגל שמאל ראשונה.
במעבר לכהונת המלכּוֹת הארמון עבר למרכז טאנה, וזה שימש כמעון קיץ.
בריכת רחצה למלך, המים הובאו בידי בתולות צעירות ממעיין מרוחק.
עברנו ליד קבריהם של המלכים, כולל ציון שנות מלכותם.
היה שווה את ההשכמה המוקדמת.
בחזרה נפגשים לשיחת סיכום וחגיגת יום הולדת 69 לעמיקם.
את הטיול סכמו בקצרה: תמי, עמיקם ורחל.
סוף דבר, הייתה זו חוויה מיוחדת ומרשימה, תודות למדריך ולחבורה.

חוזרים לארץ ביום ה 15 .

הסיכום נכתב על ידי דליה וראובן גלילי – נוסעי קבוצת יעדים טיולי תרבות וטבע בטיול למדגסקר בהדרכת ד”ר אבי שפיר – תודה גדולה לדליה ולראובן!

טיילו איתנו

מדגסקר – יומן מסע מטיילים
ההרשמה בעיצומה
בהדרכת ד”ר אבי שפיר
15 ימים
11.08 -
28.07
מדגסקר – יומן מסע מטיילים
ללא תאריך יציאה
בהדרכת ד”ר אבי שפיר
17 ימים
מדגסקר – יומן מסע מטיילים
הרשמו לרשימת הדיוור של ״יעדים״

הצטרפו לקהילה של אוהבי טיולים, מגלי ארצות ותרבויות, מטיילים הרוצים לחוות ולגעת בעולמות אחרים, מופלאים.

למה להרשם לדיוור שלנו?

כתבות נוספות

חברת יעדים טיולי תרבות וטבע

יש לנו מספר טיולים בלתי נשכחים

  • כחברה המאמינה כי רק מטיילים מרוצים הם מטיילים שחוזרים, “אנו כאן בשבילכם” עם חיוך לכל שאלה ובקשה.
  • אנו מאמינים שמקצועיות ומצוינות הם הבסיס להצלחת הטיול. אנו מוציאים טיולים רק ליעדים בהם יש לנו הכרות מעמיקה.
  • הטיולים שלנו מושקעים ואיכותיים – הם יגשימו את החלומות שלכם.

צרו איתנו קשר

השאירו פרטים והמומחים שלנו יחזרו אליכם בהקדם  

מדגסקר – יומן מסע מטיילים

מה תרצו לחפש?